ביקורת ספרותית על סילביה - חייה ומותה של לוחמת ה"מוסד" מאת רם אורן
ספר מעולה

---

הספר מתמקד במי שהייתה המרגלת המפורסמת ביותר, שפעלה בשירות המוסד הישראלי והתחמקה מניסיונות חיסול רבים. סילביה רפאל ז"ל.
לא קשה להתאהב באישה המיוחדת הזו שמתוארת כחכמה, עקשנית, פקחית, יפה ומלאת מרץ. נשים קינאו בה וככל שקראתי את הספר גם בעורקיי זרם רגש הקנאה אליה.
קשה מאד למצוא היום אנשים נאמנים כמו סילביה. סילביה הייתה נאמנה ל"מוסד" ללא סייגים. כמה קשה היה לסילביה שלא הצליחה להשתתף במבצע המפורסם בלבנון שבו אהוד ברק התחפש לאישה. סילביה קיבלה לפני המבצע דלקת במעי העיוור ונאלצה לעבור ניתוח חרום... כששמעה את דברי הרופא: "לא נראה לי, גברתי, שתוכלי לטוס, לא היום ולא מחר. אם לא ננתח עכשיו, יהיה מצבך הרבה יותר גרוע". ....

סילביה הסבה את עיניה ובכתה אל תוך הכר כשלקחו אותה לחדר הניתוח.
הימים בארץ הם ימים לא קלים, מטוסים נחטפו, מחסלים המתינו בכל פינה. חסן סלאמה טרוריסט מבכירי "ספטמבר השחור" לא שקט לרגע והפעיל את כל מרצו רק כדי להרוג. חי המשפחה לא עניינו אותו למרות שהיה נשוי והיו לו ילדים. משפחתו הייתה "ספטמבר השחור" ויאסר ערפאת היה מורו ורבו (לצערי). מטרתו הייתה אחת להרוג ולנקום את רצח אביו.
אני בדעתו של מוטי כפיר שמסכם בדבריו על סילביה... סילביה הייתה רבגונית גם שהייתה בצל. המיוחד בה הייתה היכולת להתקרב ולרכוש את אמונם של אנשים רבים ושונים. סקרנותה לא מצאה לה מנוח ותושייתה במצבי לחץ בהם הייתה נתונה ראויים להערצה. אכן אני בדעתו של מוטי כפיר, קל להתאהב באישה כזו ומצבור כל תכונותיה ואופיה סללו את דרכה למקומות ששאפה אליהם.
סילביה נולדה בדרום אפריקה לאב יהודי ובן למשפחה חרדית ולאם נוצרייה. היא לא התגיירה מעולם אך חיה את חייה כיהודיה.
סילביה הטמיעה בדמותה צלמת עיתונות בשם 'פטרישיה רוקסברג' בעלת דעות אנטישמיות ואנטי ישראליות. החלה את דרכה בקנדה ולאחר מכן החלה לפעול בשורות המוסד באירופה ובפריז במיוחד.
בעקבות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 יצא "המוסד", בהנחייתה של ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, למבצע "זעם האל" לחיסולם של חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור" שהיו אחראים במישרין או בעקיפין לטבח זה. המוסד הקים צוות רחב היקף אשר עסק באיתורם ובחיסולם של אנשי "ספטמבר השחור". תפקידה של סילביה התרכז בתחום איסוף המודיעין ובהכנות בשטח.
במסגרת המבצע חוסלו אחדים מיעדי החיסול, אך באחד המקרים חוסל, עקב טעות בזיהוי, מלצר בשם אחמד בושיקי. הריגתו של בושיקי אירעה ב-21 ביולי 1973 בעיירה לילהאמר שבנורבגיה. שישה ממשתתפי פעולה זו נעצרו על ידי משטרת נורבגיה.
ראשון העצורים, דן ארבל, הסגיר את מיקומה של דירת הסתרים שבה שהו סילביה רפאל ושותפה אברהם גמר. סילביה ואברהם ציפו לשובם של שאר חברי החוליה אך במקומם הגיעה משטרת נורבגיה ועצרה גם אותם.
בינואר 1974 נפתח המשפט כנגד העצורים. במהלך משפט זה הכירה את בעלה לעתיד, עורך דין מצליח בשם אנאוס שיודט אשר יצג אותה ואת חבריה במשפט. סילביה רפאל נמצאה אשמה בסיוע לרצח ונגזרו עליה 5 וחצי שנות מאסר.
לאחר לחצים מדיניים על ממשלת נורבגיה מצד מדינת ישראל שוחררו כל אנשי המוסד לאחר שריצו כשליש מהתקופה שנקבעה בגזר הדין.
לאחר 13 שנים של מגורים בנורבגיה ביקשה סילביה לשוב עם בעלה לדרום-אפריקה ארץ הולדתה, שם חיתה עד למותה בפברואר 2005 ממחלת הלוקמיה.
סילביה רפאל הובאה לקבורה בישראל בקיבוץ רמת הכובש.
ספרי רם אורן מקוטלגים אצלי כספרי טיסה. הסיפור שמאחורי סילביה מאוד מעניין ומסקרן כאחד ומאידך, מעורר געגוע איפה הם האנשים האלה שהיו פעם... ואולי יש גם היום אבל אנחנו לא יודעים....
ממליצה בחום ומקווה שרם אורן ימשיך להביא לקהל קוראיו עוד ספרים מהזן הזה (גם ימים אדומים של רם אורן זוכה ללא מעט הערכה ממני).
בהחלט מורידה את הכובע בפני רם אורן על דרך המחקר ואיסוף המידע שאינו פשוט כלל וכלל בהתחשב בעובדה שמדובר במוסד סודי כמו המוסד.
אני נהניתי וסיימתי את הספר תוך יומיים ברצף של ימי עבודה גדושים.
הספר מתאים בהחלט לקריאה בימים הלוהטים של הקיץ בצירוף מזגן וכוס קפה קר.
קריאה נעימה. לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על סילביה - חייה ומותה של לוחמת ה"מוסד"