ביקורת ספרותית על סילביה - חייה ומותה של לוחמת ה"מוסד" מאת רם אורן

---

מכתבי דלהלן לעורך הספר ידבר עבור עצמו:
למר יוסף שביט, שלום.
זה עתה סיימתי את קריאת הספר "סילביה, חייה ומותה של לוחמת ה"מוסד".
דמותה של סילביה מרתקת. עלילותיה ומהלך חייה אינם מתירים לך להניח את הספר מהיד עד לאחר סיום קריאתו של העמוד האחרון.
יחד עם זאת, ובעיקר בשל כך, גרם לי הספר עגמת נפש רבה.
מעולם, עד כמה שזכרוני מגיע, מעולם לא אחזתי בידי ספר שנכתב והושלם בצורה כה עלובה וכל כך רשלנית. לא אתיחס לסגנון הכתיבה, כיון שיכול כל אחד לנטות ולטעון לסגנון משלו, אם כי גם לכך יש סייגים של טעם טוב; אבל ספר שיהיה זרוע עברית עילגת ושגיאות כתיב לאין ספור? זה ודאי שלא יכול שיתקבל על דעתו של איש.
כשנתקלתי בשגיאות אלה בתחילתו של הספר, התיחסתי אליהן כאל פליטות קולמוס אקראיות, טעויות אנוש. המשכתי בקריאה. במחציתו של הספר, כבר הייתי נרגז (שלא כדרכי), אך בגלל חשיבות הנושא, חרקתי שיניים והמשכתי בקריאה. אולם, בד בבד גם נתתי דעתי לסמן את החריגים הבולטים יותר, ואותם מצאתי למכביר.
לא כתבתי אף פעם, אף לא לאחד מעורכי מאות הספרים שקראתי; אבל הפעם, רשלנותם של המעורבים בהוצאתו לאור של ספר זה, אסור לנו לעבור עליה בשתיקה ובעצימת עין כי יש בה משום זלזול הן בזכרה של סילביה, והן ב"מוסד" ובלוחמיו/לוחמינו, של העבר ושל ההווה.
אני סבור שהאחראים לקלות הראש והחובבנות בהם נכתב והושלם הספר, בכל השלבים, אלה חייבים להיות נקראים לסדר, מאחר שספר זה אמור להיות בבחינת תעודה ולא בלש זול שנפטרים (ושוכחים!) ממנו מיד עם סיום קריאתו.
תקותי, שאם הספר יזכה במהדורה נוספת, תמצא לנכון להעבירו סגנון והגהה מחודשים, על ידי מי שיודעים את העברית ואת מלאכתם.
בברכה,
יעקב רנרט, רו"ח,
חבר חוג שוחרי השפה העברית בקלגרי.

» ביקורות נוספות של יעקב רנרט
» ביקורות נוספות על סילביה - חייה ומותה של לוחמת ה"מוסד"