ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שני, 3 באוקטובר, 2011
ע"י יקירוביץ'
ע"י יקירוביץ'
הכוזרי מזכיר לי במובן מסויים את הספר "אוטופיה" (שכתבתי עליו ביקורת די נרחבת) רק שבכוזרי אין בסיס אמיתי לדברים, כשבאוטופיה מנגד יש לא מעט היגיון. רבי יהודה הלוי מציב לעצמו מטרה לגבש בחיבור אחד את יסודות האמונה היהודית. אקדים ואומר כבר מהתחלה- זהו ענין כמעט טרגי שזהו הספר שמייצג את אמונת הציבור הדתי הישראלי בימינו אלה. כשמנגד, מורה נבוכים של הרמב"ם מעט נדחק לעומתו, ואותו גם היה אפשר להוציא בתרגום מעט יותר סביר מהקיים כעת, אך יש לו כמה וכמה ספרי פרשנות איכותיים שעוזרים לבאר את הספר.
רבי יהודה הלוי מציג לפני הקורא את האמונה היהודית כאמונה "מושלמת" ללא רבב, כאשר הבסיס לכל זה הוא הנחות מסויימות שלפניהן אין יותר משלוש נקודות שגורמות לתהייה. הקורא את הספר לא יבין מה יש לפני השלוש נקודות, למה ההנחות שהמחבר מניח הן כל-כך ברורות מאליהן. אביא כמה דוגמאות:
בתחילת המאמר הראשון, החבר (היהודי שמסביר למלך הכוזרי את האמונה היהודית וטיבה) מצליח לשכנע את מלך הכוזרי שהאדם הראשון היה אדם דגול, מפני שנברא ע"י אלוהים והוא הוריש את גדולתו לדורות. איך הוא מתמודד עם העובדה שקין בנו של אדם רצח את הבל אחיו, עובדה המפקפקת את הטענה? שהרי לאחר מכן שת (בנם השלישי של אדם וחוה) נולד כדי להמשיך את דרכו של אדם. ומה בנוגע לתרח או אפילו שאול (שחי בתקופה מאוחרת יותר)? "לא דבק בהם הענין האלוהי". מוכרחים להודות שזהו טיעון פילוסופי די קלוש על טיבו של העם היהודי, כי אפילו הוא עצמו (המחבר) מראה, שבכל עם קיימים האנשים הדגולים יותר והדגולים פחות.
הכוזרי שואל: "אבל מה מאותה גדולה נשאר בשעת אותו חטא"? (הכוונה היא לחטא העגל)
והחבר עונה: הם לא חטאו בכפירה ויציאה מעבודת האל, הם עברו רק על הלכה אחת, והיא עבודת התמונות. אבל (את זה אני אומר) עבודת התמונות היא בסה"כ שם אחר לעבודת אלילים, ואכן חטא העגל היה כישלון מוחלט מכיוון שהיה בהמשך ישיר למעמד הר סיני, והמחבר בכל זאת מבקש ללבן את פני הדברים, בטיעונים שאין בהם הרבה. בין השאר זה מתבטא בפירוש בני ישראל באלגוריות שאין בהן מאומה, "לב כל האיברים" וכיוצ"ב. אלו בסך הכל תיאורים קוסמיים בשביל לזכות את האדם באמונה "טהורה" כביכול. המנהג לתיאורים כאלה מוטמע מאוד גם בנצרות (כמה סיפורים מופלאים על ישו שמעתם בחיים שלכם?).
במאמר החמישי והאחרון מדובר ב"היקש ההגיוני" שמלך הכוזרי מבקש מהחבר לדרוש. כאן גם, הקורא נתקל באותן 'שלוש נקודות'. מדוע עצמים נראים איך שהם נראים? מדוע כל עצם נפרד מחברו? מדוע כל עצם נראה שונה מחברו? איך זה ששני עצמים מתחברים? "לא על ידי המקרים החלים בהם, הביא את הפילוסופים אל האמונה במציאות שכל פועל אלוהי שהוא נותן את הצורות האלה". הכל עושה האל. ולמרות שהספר שכתוב בשפה יפה ומזוקקת, הוא עדיין מזכיר לי את הטיעונים שאני שומע היום, קרי: לכל דבר חייב להיות יוצר וכו'.
קורא יקר, היזהר בל תלבן את דברי. אכן כן טמון פה עניין פילוסופי עמוק יותר בהרבה ממה שאני מציג, אך זהו עצם העניין. היהודי לא יימצא תשובות מספקות בספר הזה. לכן ציינתי בתחילת הביקורת, ובזה גם אסיים, שזה כמעט טרגי שעל רוח הספר הזה, מושתתת רוחו של הציבור הדתי, כשיש כל-כך הרבה אוצרות דגולים מהספר הזה בתוך תוכו של ארון הספרים היהודי הקלאסי. ראה ערך הרמב"ם והרב קוק וחלק מרבני התלמוד שדגלו בסמכות של ההיגיון והרוציונליזם.
11 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של יקירוביץ'
» ביקורות נוספות על ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי - תרגום, מבואות מפתחות והערות: יהודה אבן שמואל
» ביקורות נוספות על ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי - תרגום, מבואות מפתחות והערות: יהודה אבן שמואל
טוקבקים
+ הוסף תגובה
יוֹסֵף
(לפני 14 שנים)
אני מצטער
אבל לא הצלחת לגרום לי לשנות את הרגשתי, אם כבר להפך העצבות רק גדלה. ואני עדיין חושב שענווה היא תכונה חשובה והכרחית, בעיקר במי שרצונו לקנות דעת. אבל כמו שאמרתי, זכותך.
|
|
יקירוביץ'
(לפני 14 שנים)
מסכימים
לא בדעה על הספר, אלא על זה שמותר לי לבקר אותו.
|
|
יקירוביץ'
(לפני 14 שנים)
עליך לשמוח
מכך שעשיתי זאת אחרי לימוד, ושלא הדרתי אותו ישר בהסתכלות מועטה. נו, אפשר להתווכח על תכנים ותובנות, וזה בדיוק מה שאני עושה. לגבי רלוונטיות, קלאסיקה הנה קלאסיקה בגלל שהיא רלוונטית, וקלאסיקה היא רלוונטית בגלל שהיא קלאסיקה. הספר הזה מאוד רלוונטי, אם לא היה כזה, לא בהכרח הייתי טורח לסתור אותו. אכן יש לספר הזה השפעה רבה על הפילוספיה היהודית, ופה כואב לי. היצירה אכן כתובה בכישרון רב, אבל הכישרון מתבטא בשפה ושיטת הדיאלוג שבספר, לא במישור הפילוסופי. בעצם אנחנו די מסכימים, אתה פשוט לא יכול להבין איך אני מגדיר נכס צאן ברזל כ"לא משהו". אני לא יכול לחשוב כרגע על עוד נכס צאן ברזל שהייתי עושה לו את זה, אבל זה מתחייב במקרה הזה.
|
|
יוֹסֵף
(לפני 14 שנים)
יצירה אלמותית בהחלט
לא אמרתי שאי אפשר לחלוק על קלאסיקה, ואני לא רואה היכן ראית בדברי שיש להצדיק קלאסיקה רק בשל היותה כזו, להיפך כתבתי שאפשר להתווכח על תכנים ועל תובנות. לדעתי קלאסיקה כוחה גדול לא בזה שחייב להסכים עם כל מילה שנאמרת, אלא בזה שמדובר ביצירה שמסרבת להיעלם בשל היותה רלוונטית תמיד, אם משום שהיא מעוררת לשאלות היסוד של כל אדם וכל תרבות, ואם משום שהיא כתובה בכשרון של אדם בעל שאר רוח יוצא מגדר הרגיל, ומעוד סיבות כיוצא באלו. מטעמים אלו ואחרים ספר הכוזרי בוודאי מוגדר כקלאסיקה. לכן, מה שאני טענתי הוא שגם אם לא מסכימים עם מתודה או עם הוכחה כזו או אחרת, להגדיר את הכוזרי כספר 'לא משהו', לא מחסיר מאומה מהודה ומעוצמתה של היצירה הניצבת כסלע איתן מאות בשנים, והמחקרים והספרים העוסקים בכוזרי היוצאים לאור, גם תוך כדי הדיון שלנו, יוכיחו. אני מודע לכך שבשיח הפוסט-מודרני, יש ניסיון לקעקע ולהמעיט בערכם של דברים, גם כאלו המהווים נכסי צאן ברזל, אך לדעתי אחרי הכל כדאי לנו, בעיקר לטובתנו, לסגל גם מעט ענווה כלפי הדורות הקודמים והיצירות הקנוניות שהורישו לנו. בסך הכל התעצבתי אל ליבי, לא מכך שחלקת על התכנים אלא מכך שאחרי הלימוד והעיסוק בספר בכל זאת הגדרת אותו כספר לא משהו, שזו כמובן זכותך המלאה.
|
|
יקירוביץ'
(לפני 14 שנים)
מישהו אמר לי פעם
שעצם העובדה שיצירה קלאסית מוגדרת כקלאסיקה עושה היצירה הרבה יותר מעניינת. אין זה אומר דבר על האמיתות של היצירה עצמה, היא יכלה להתקבל כקלאסיקה מכל מיני סיבות. זה מסוכן להצדיק קלאסיקה רק מפני שהיא קלאסיקה. ואני קראתי ולמדתי את כל ספר הכוזרי, והגעתי למסקנה שאין בו הרבה... לא נראה לי שאני פוגע במישהו, אני מציג דעה שונה במאה ושמונים מעלות. תראה, גם התנ"ך (או אפילו אלוהים) מוגדר כקלאסיקה קונצנזואלית, האם זה אומר שאסור לי לפקפק בו?
|
|
יוֹסֵף
(לפני 14 שנים)
לא מסכים...
אפשר כמובן להתווכח על הדברים שכתבת (קראת בספר של פרופ' אורבך את החלק על ריה"ל? מומלץ! גם הנסיון להציג את ריה"ל כבלתי רציונלי הוא שטחי מידי לטעמי, ראה לדוגמא מאמר א, סז והדברים ארוכים...), ואפשר גם לטעון טענות מטענות שונות, ואפילו מוצדקות. אבל לתת לקלאסיקה פיוטית ופילוסופית מהמדרגה הראשונה כמו הכוזרי של ריה"ל שני(!!) כוכבים?! לדעתי זה פוגע בנותן...
|
|
יקירוביץ'
(לפני 14 שנים)
יש הרבה היגיון
באמונה הדתית, היגיון שאני לא מזדהה איתו אבל היגיון כלשהו. הוא לא נראה בספר הזה.
|
|
yaelhar
(לפני 14 שנים)
זה בעייתי
כאשר מנסים להכניס "אמונה" לתוך מסגרת "הגיון" ולהסביר באמצעותה הכל מכל. אחד מהשניים - אמונה או הגיון - ייפגע.
|
|
טופי
(לפני 14 שנים)
אולי שווה לנסות את "מילון הכוזרים"
ספרו של מילורד פאביץ'..ספר מעולה!
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת