ביקורת ספרותית על אותו הים מאת עמוס עוז

---

ביקורת בלתי מתוכננת. שפיכת אהבה שלא נועדה, תינוק שלא נולד להיוולד.
ועדים אתם למעמד חסר חשיבות מיוחדת זה, על רקע כחול, כיצד לראשונה פגש יקירוביץ' את עוז.
כיצד? האמת באופן פעוט ביותר.
בצהרי היום נכנסתי לרובינזון ספרים בנחלת בנימין המבודדת בדים צבעוניים.
ואמרתי לו למוכר המיודד, עוד לא קראתי עוז. תן לי עוז.
והשאיל לי אחד ששלף ממדף דליל ומקורב, בלי שאדע אם התכוון שאחזיר לו.
כבר השאיל לי בעבר והחזרתי, אך היו גם מקרים שספר ניתן במתנה,
כחור שחור בין שאר המחירים הנקובים, בין ערימת הספרים שהיו לי נחוצים.

הוא אמר שעוז כזה זה ספר מקסים. והתחלתי. זה עתה גמרתי, הכיצד אני אמר שאהבתי?
סיפור יפה, כתוב יפהפה, חשוף כשד חצוף בלי חזייה.
הבגדים תלויים על החבל, בני אדם ערומים, ספר יפה לכל החרמנים.
בין דף לדף יחסים חיים, יחסים שכאלה גם אם אלה שמתו זה מכבר,
באים בחרוזים, או שלא, בין ספרות לשירה.
חוששני שלא אוסיף עוד אלא בהמלצה חמה, שנוגעת בעצמה. מתענגת.
כעת נותר לגמור. סוס ים, אותו הים, הכיצד הזדווגת?

וגמרתי כאן בביקורת בלתי מתוכננת, שפיכת אהבה שלא נועדה. יפה או מכוערת.

» ביקורות נוספות של יקירוביץ'
» ביקורות נוספות על אותו הים