סיפור נחמד, מ א ו ד אהבתי!
החלטתי לקרוא את הספר בפעם הראשונה כשנפלו עיניי על הכותרת "המוות והפינגווין".. וגם לאחר שקראתי את הספר אני עדיין מאמינה שזאת הכותרת הכי מושכת ומוצלחת!
ומי יכול לא לאהוב את הפינגווין בעל העיניים המדוכאים -מישה-!!
ויקטור לקח את הפינגווין מישה מגן החיות כשלא יכלו להאכיל אותו, לפני כשנה משמצא עבודה בעיתון ונטלו עליו כתיבת ספדים על אנשים מפורסמים שעדיין בחיים -מכאן אנחנו יכולים להריח את הלכלוך והצרות שתבוא מעבודה כזו-
התחבר ויקטור למישה ונהייו לחברים טובים, אבל מישה חלה והייה על ויקטור להציל אותו ולשלוח אותו אל סביבתו הטבעית אנטרקטיקה...והתחיל התהליך ובדיוק כאן האנשים שעבד איתם ויקטור וויתרו עליו ונהייה כחי מת!
ויקטור נסע במקום הפינגווין לאנטרקטיקה.....וברח.
האווירה הכללית של הסיפור היא אווירה עצובה שתמיד עטופה בקור ושלג לבן בפינות.. ותמיד מופיע את הפינגווין כדי לכסות את האווירה בדכאון כזה!
השפה נעימה לאוזן וללב...זורמת בקלילות.
הסוף אירוני מוצלח ומרגש..אהבתי אהבתי אהבתי!
מומלץ בחום.

للوهلة الاولى وبعد قراءة اول 50 صفحه يتبادر الى الذهن ان هذا الكتاب من اتفه الكتب بل وأسوأ من ذلك ليس هو الا حمله دعائية لموقع الكتروني بإسم "نسيان"..
ولكن مسكت زمام امري واكملت قراءة الكتاب مما بدل من نظرتي اليه قليلاً واخذ بذلك منحا اكثر جدية..
المؤلفة "احلام مستغانمي" تألقت في ثلاثيتها الشهيره "عابر سبيل, فوضى الحواس وذاكرة الجسد" وباعتباري قارئة للثلاثيه ومن مبجلي هذا العمل الابداعي الصريح والصاخب بالكلمات والتعابير والثروة اللغوية والافكار الجريئه. وبإعتبار ان هذه الثلاثية المنصه الاولى في نقل المؤلفه الى عرش التألق والتميز..يؤسفني الحكم والقول ان هذا الكتاب هو خذلان ووصمة عار وانزلاق عن عرش التميز..
صحيح ان في هذا الكتاب افكار جديده تثلج الصدر والخاطر الا انه شكل فجوة ابداعيه ونقله سلبيه لانتاج المؤلفه احلام مستغانمي...
"نسيان" فيه اجمعت الكاتبه جنس الذكور كأعداء وكأنصاف رجال واعتذرت لل "الرجال الرجال" وكأن النساء جميعا "نساء نساء"...واعطت مجموعة نصائح لنسيان الفراق..
ونصبت نفسها معالجه نفسيه لمن يريد النسيان...
بإختصار شديد لا انصح بقراءة الكتاب فهو في النهايه لا يحقق اهدافه وهو اولا واخرا "النسيان" لان معالجة النسيان من نصيب الزمن وفقط الزمن وليس على ايدي احلام...التي كما يبدو تعيش في احلام...
واعاتبها قائله:
"اين روح الفكاهه التي وعدتي بها في مقدمة كتابك؟"

גן עדן בין עטיפות של ספר!
את הספר הזה קיבלתי במתנה.. אני לא זוכרת שאי פעם קיבלתי מתנה כה מפוארת יפה מיוחדת ומעניינת כמו הספר הזה.
ונדי בקט, בחרה בציורים הכי מדהימים מתחילת העולם העתיק והציורים הראשונים עד המאה העשרים של פיקאסו והקוביזם..
'לסיפורו של הציור משמעות עשירה להפליא, אבל סבך ההיסטוריות וההיסטוריונים שלו מסתיר מעינינו לעתים קרובות מדי את ערכו. אם נשכח את עמימותה של ההיסטוריה ופשוט נתמסר לקסם סיפורו של הציור, נשוב ונזכה במה שהנו מורשתנו הטבעית'.
ממש מדהים..פשוט להסתכל בציורים זה גורם להרגשת הנאה מופלאת.
בעיניי הספר הזה הוא הדבר היחיד בעל ערך עצום עומד בחדר שלי... אם יקרה ותתרחש רעידת אדמה, זה הוא הדבר היחיד שאקח מחדרי וארווווווץ ^^........
לא יודעת איך אני יכולה להודות בכנות למי שהעניק לי את הספר!!

פשוט לא לטעמי!!!!

ספר מעצבן!!
העטיפה מעצבנת גודל הכתיבה מעצבן המתרחש בספר מעצבן הדיכוי שבו חוסר האונים החולשה הכניעה האימה והסחט מעצבןןןןןןןן...
את 100 העמודים הראשונים סיימתי בסבל וסבלנות עד שחשבתי לעצמי שלא אוכל לסיים קראת הספר..
ואז התחיל המצב להשתפר, שהתחיל הרומן בין וינסטון לג'וליה..
ופתאום נתפסו שניהם על ידי משטרת המחשבות.. מעצבן!!
אין סיום טוב עוד יותר מעצבן!!

נפלא נפלא נפלא... מסע מדהים בין איטליה הודו ואינדונזיה, בה מצאה הסופרת "אליזבת גילברט" את עצמה ותפסה את האלוהות שבעולם ובתוכה.
אליזבת הלכה לאיבוד נפשי לאחר הרגשת חוסר האונים בשליטה על חייה, ובכך נתקפה בדיכאון עז, וזה מה שגרם לה לסיים את חיי הנישואים שלה ולהתגרש מבעלה.
אחר כך יצאה למסע החלמה, קודם כל איטליה.. בה אכלה המון בסטה... היה זה חלק החלמת הגוף –הבריאות הגופנית-
מאיטליה אל הודו, בה התפללה המון ועשתה המון מדיטציה.. והיה זה חלק החלמת הנפש –השמחה הנצחית-
מהודו אל אינדונזיה, בה חוותה את האהבה הבריאה בפעם הראשונה –האהבה המושלמת-.
אהבתי את הסופרת אליזבת מכל הלב, נפלאה עם חוש הומור.. שגורמת לקוראים לצחוק...
והחיסרון היחיד היה שהסופרת לא יכלה לבטא את עצמה במעט מילים והצטרכה 399 עמוד כדי להעביר את המסר, מה לעשות סופרים אוהבים לפטפט!!

רומן סוחף בחמימות נעימה! קריא ופשוט.. עם קצת מתח ב-100 העמודים האחרונים!
בקיצור הרומן הוא סיפור של בחורה בשם קייט שהייתה חברה לעורך דין בשם אוון.. לאחר מותו של אביה שלח אותה אוון אל אי יפה כדי לבלות זמן יחד לבד רחוק.. אבל.. נאלץ אוון לחזור לעבודתו והשאיר קייט לבד באי, שנפלה באהבת בחור אחר בשם מיטשל ואייט.. ואז.. החליטה קייט להפרד מאוון שהודע לה דברים מוטעים על מיטשל.. ובזמן שאהבתה החדשה של קייט התמוטטה מול שמע דבריו של אוון, ניצל את ההזדמנות ונתן לה טבעת אירוסים ובכך, מיטשל עזב את האי באכזבה וחזר למציאות, וקייט לאחר שבועיים גילתה שהיא בהריון ממיטשל ונפרדה מאוון לנצח.. לאחר שנתיים הופיע מישהו וחטף בנה של קייט שהוא בנו של מיטשל ובקש 10 מיליון דולר, לכן חזרה קייט לחייו של מיטשל ובקשה עזרתו. והוא לא היסס ולו לרגע למלא בקשתה ובמיוחד לאחר שגלה שהוא אבו של בנה החטוף.
חזר הבן בשלום.
וחזרה המים לזרום בין מיטשל וקייט.. וחזר הקסם להאיר דרכם..
נכון שהסופרת 'ג'ודית מקנוט' הצליחה להפגין את הקסם שבין קייט ומיטשל אבל לא הצליחה לחבר ספר קסום באמת..
בעמוד 415 הסופרת מציעה לנו לקרוא ספר הנביא לחליל ג'ובראן..כנראה זה הספר האהוב עליה!
סיפרתי את כל הסיפור בכמה שורות.. אז אין לכם מה לקרוא בספר.. חיפשו ספר אחר..

היה כייייף לקרוא אותו!
חבל שהוא קצר...

לא כפי שצפיתי! קצת אכזבה! אבל בכל זאת יש בספר טעם חדש ורעיונות חדשות שאהבתי לקרוא!
לאחר תיאור הרוקי למהפך העמוק שחל על סומירה בגלל אהבתה החדשה למיו באה האכזבה בסירובה של מיו ודחיתה לאהבת סומירה.
הצליח הרוקי בתיאור המקרה המוזר שקרה למיו שהיתה על העגלה הגדולה והביטה דרך חלון דירתה..נתן לי תחושה שאני רואה סיוט מפחיד.
סיום הספר סתם סיום ללא השקעה.
ספר ספוטניק אהובתי הזכיר לי ספריו של פאולו קואלו שברוב ספריו מתאר את החוויה הרוחנית אותה עובר האדם, אבל ספרי פאולו יותר עמוקים נוגעים בלב ונותנים לקורא לעבור את החוויה של הדמות בספר, לעומת הרוקי שלא הצליח לגעת לעומק ותן לקורא לחיות החוויות שעוברת דמות הספר..
וזה התבטא בנעלמת של סמוירה באמצע הסיפור וחזרת שהיתה בלי סיבות.