ביקורת ספרותית על בית התה הצועני מאת ניקי פלגרינו
ספר טוב

---

טובים אליי סיפורי איטליה.
סיפורי דרום איטליה.
על החיים, המאכלים, המאמות הבשלניות.
המשפחתיות, הדינמיקה, המסורת והחיים הפשוטים - והנה - עוד אחד כזה.
עוד עיירה בדרום איטליה, קהילת כולם מכירים את כולם והרכילות - מאמה מיה - וואי, וואי מה הולך שם.
רפאלה אלמנה צעירה מאוד, כל שקיוותה לו נחרב. ודלתות מסתובבות פותחות או סוגרות אפשרויות מלבד להסתגר בתוך הבית ובתוך בגדי אבלות שחורים,
כי כך מצפה הקהילה שעל הרכלנות (כאילו, כולם). החל מהחמות שעושה שחור, דרך המאמות זו שבמאפיה, זו שבירקות בשוק, הכמרים, וכן הלאה וכן הלאה.
כייף סיפור.

» ביקורות נוספות של מיקה
» ביקורות נוספות על בית התה הצועני