ביקורת ספרותית על אי מאת אלדוס האקסלי
ספר מעולה

---

אלדוס האקסלי הוא סופר וגם מסאי, כפי שמציינת הכריכה הפנימית של הספר. כשזוכרים גם את העובדה השנייה, מבינים למה העלילה בספר היא בעיקר תירוץ כדי להעביר רעיונות שהוא מאמין בהם. אין כמעט התרחשויות, אין ממש מתח, אין תפניות בעלילה או שיאים כלשהם. יש בעיקר תיאורים, מפי דמויות שונות באמתלות שונות, של חברה אידיאלית מבחינתו. חברה זו מבוססת על רעיונות שהוא היה רוצה שהאנושות תאמץ לפני שיהיה מאוחר מדי, או אפילו לחזור בזמן ולהטמיעם, כי אולי בעת כתיבת הספר כבר היה מאוחר מדי. הרעיונות לא כ"כ מקוריים אגב, אלא פשוט שילוב בתמהיל שהוא דוגל בו, של הטוב מתרבות המזרח והטוב מתרבות המערב עם קמצוץ מנהגים פולינזיים.
אפשר לומר שהוא תמים אם הוא חושב שזה יעבוד, אבל כנראה שהגדרתו כתמים נובעת מהנורמות אליהן אנו מורגלים ומתפיסה מציאותית של העולם סביבנו במסגרתה אין אפשרות ליישם את דרכו- וחבל. כי אנחנו הבאנו את זה על עצמנו. ירים ידו מי שחושב שהעולם נורא, אבל אין לו ממש חלופה, אז הוא חי את חייו בצורה הטובה ביותר שניתן. כך חשבתי. אני לא אומר שמשנתו מושלמת, אבל לדעתי אימוץ מרביתה, עם התאמות קלות, היה מסלק בעיות רבות מעולמנו. במקרה גם יצא לי לקרוא את הספר בתקופה של תחילת המחאה החברתית, כך שהייתי באווירה המתאימה.
אציין כי הספר מעט מובן יותר למי שמכיר קצת את הפילוסופיות ההודיות השונות, בהן בודהיזם. אישית, חזרתי למחברת קורס כללי שלקחתי באוניברסיטה לפני שנתיים כדי לעשות לי קצת סדר בעניינים.
זה ספר מעניין, שאני מרגיש שאוכל לחזור אליו בכל עת, לפתוח בעמוד אקראי ולהבין למה מהדורות החדשות נראות כפי שהן נראות.
יש סופרים שבעיקר רוצים לספר סיפור, יש סופרים שבאמת מנסים להעביר מסר. אלדוס האקסלי שאף לחולל שינוי אמיתי.

» ביקורות נוספות של קראתי-קורא-אקרא (תומר)
» ביקורות נוספות על אי