ביקורת ספרותית על אי מאת אלדוס האקסלי
בזבוז של זמן

---

ספר ממש גרוע לדעתי. הוא מתחיל טוב, מעניין ומבטיח (10 עמודים ראשונים) ומתפתח לספר משעמם מלא קלישאות. מה שהכי גרוע בספר זה חוסר העלילתיות שבו. הוא כתוב יותר כמסמך אינפורמטיבי של שאלות ותשובות/סיכום הרצאות ולא כמו סיפור.

הדמות הראשית ויל מגיעה במקרה לאי, נפצעת, נחה באיזה בית באי, כל פעם נכנס מישהו אחר לביקור/טיפול בו ולא ברור למה ובין ויל לדמות שנמצאת לידו מתחיל להתנהל דיאלוג משמים בצורת שאלות ותשובות: אז איך החינוך אצלכם?, איך הזוגיות מתנהלת? ותושבי האי עונים לו תשובות כל כך נדושות שלקוחות מתחום "הרוחניות" - לילדים אין זוג הורים אחד, כולנו חיים יחד, המין אינו מוגבל לבן זוג אחד וכו'... פשוט עמודים על גבי עמודים של אינפורמציה רעיונית שעברה לסופר בראש והוא לא היה מספיק יצירתי להעביר אותה בדרכים מעניינות אלא בחר בדרך הפשוטה והמשעממת ביותר - בצורת שאלות ותשובות.

בנוסף, כל העניין לא אמין - מדוע כל כך הרבה אנשים מגיעים לבקר את ויל, איש זר, שנחת להם משום מקום, לבלות שעות על גבי שעות בשיחות איתו על מנהגי האי ותושביו. מה עד כדי כך משעמם להם? עד כדי כך חשוב להם לספר לאדם זר את עניינהם האישיים? לא ברור. ולמה זה כל כך מעניין אותו? בכל אופן אותי זה לא עניין. זו פשוט דרכו הלא מעניינת של הסופר להעביר רעיון נדוש במיוחד.

אה ובל נשכח שויל בכלל בא עם מזימה - להשתלט על מאגרי האנרגיה של האי. אפילו לשנות ה-30 הספר לא מביא הרבה כבוד.
לפחות עד עמוד 150 ויל עדיין לא זז ועדיין המשיכו לבקר אותו תושבי האי ולנהל איתו דיאלוגים משמימים. אני אוהבת ספרים "רוחניים" עם מסר ויש לי הרבה סבלנות אבל במקרה הזה זה היה פשוט התיימרות ועלבון. ויתרתי.

» ביקורות נוספות של ליאת
» ביקורות נוספות על אי