ביקורת ספרותית על אשתו של הנוסע בזמן מאת אודרי ניפנגר
ספר טוב

---

אולי כי שמעתי הרבה דברים טובים ביותר על הספר הזה התאכזבתי קצת אחרי הקריאה וכנראה שנהניתי ממנו פחות ממה שהייתי אם לא הייתי ניגשת אליו עם כל כך הרבה ציפיות.

ובכל זאת ספר טוב מאד. הבעייתיות המרכזית בו לדעתי היא שהיה לי קשה לקלוט רגש מבין דפי הספר, כשהדמויות החליפו ביניהן הצהרות אהבה או כל פעולה אחרת מסגירת רגש כמעט כלום מזה לא ממש עבר אלי, הקוראת, וזה די הפריע לי; ואולי זה הייחוד באהבה הזו שהספר נכתב עליה- היא חוצה זמנים, מקומות ואנשים ונמצאת רמה מעל המאפיינים והנסיבות של כל מערכת יחסים 'רגילה' אחרת. אפילו אם הספר לא מתמקד בזה, נראה לפעמים שהוא מספר סיפור של אהבה שאינה נמצאת במסגרת התחושות הפיזיות וההתרגשות של ההתחלה, לא משהו שניתן לחוש ולתפוס, אלא אהבה יותר ממשית, יותר נצחית.

ספר שגם אם אחת המגרעות שלו בעיניי הוא חוסר היכולת להתחבר רגשית, קל מאד להתחבר אליו אינטלקטואלית ולחלוק את מחשבותיהם ועולמם של הדמויות, מה גם שיש איזשהו חוט קטן אך יציב ויפה של רגש שמשוך לאורך כל הספר.

כל כך מעניין, כל כך סוחט דמעות בסוף, כל כך אינטיליגנטי ובעיקר כל כך מיוחד- החל ברעיון הנסיעה בזמן שעומד בבסיס העלילה וכלה באופיין של הדמויות ובמערכות היחסים ביניהן. מומלץ.

» ביקורות נוספות של עתליה
» ביקורות נוספות על אשתו של הנוסע בזמן