כשאני קוראת בספרה של רינה פראנק מטרני, אני מרגישה כאילו הייתי מתבוננת בבואתי העירומה במראה. תחילה התמלאתי כלימה כשהבנתי שכמותה אף אני ממהרת לחלץ את גיבורי מפגעי המציאות, ולהתיר עבורם את הסבך בקלות יתרה מידי. בדיוק כמוה גם אני חוטאת בפרשנות יתר. אולם במחשבה שנייה מי אמר שהחיים חייבים להיות סבוכים, כואבים ומדכאים? אני אינני חיה כך את חיי, ואם כך מדוע שאתעלל בגיבוריי לשווא. המסר שמעבירה מטרני בספרה תואם את החזון שלי, האומר שלכול בעיה או קונפליקט קיים פתרון, ובאמצעות חשיבה יצירתית ניתן למצוא אותו במהירות. כל רגע בחיים הוא חשוב ובעל משמעות, ולא כדאי לבזבזו על הלקאה עצמית ותוכחה. את הספר גמעתי בשקיקה, ואני ממליצה לכם ללגום אותו ככוס יין צונן, לחיים!


















