ביקורת ספרותית על מחול העקרבים מאת שפרה הורן
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 14 באוקטובר, 2012
ע"י תודA



"אדם יכול לסבול הכול," אמר לי פעם איש חכם אחד, ובתנאי שיכתוב על כך ספר."
על כן הנה אני כותב, גם כדי שלא אשכח. אני מנסה לשחזר בכתובים את הסיפורים שלנו – שלי ושלהן, הסבוכים זה בזה בקשר גורדי, שרק אבחת חרב תצליח לנתקו.
לעיתים אני חש אשמה על שאני פולש בכתובים אל זיכרונותיהן החבויים, ועלי להיאחז באמתלה הישנה: לזיכרון אין קיום אלא אם נחקק בספרות עמוק בבשר הזרוע, נשמר כאפר בצנצנות שקופות או נכתב בדיו שחורה על גבי דפי ספר."
במילים אלה פותחת שפרה הורן את ספרה, מחול העקרבים. ספר שמתמודד בעדינות זהירה כעקרבים הנשמרים על נפשם, עם דילמות מהותיות בהיסטוריה האנושית. ובהקשרים בלתי נמנעים בין הביוגרפיה הפרטית של האדם, לזו של עמו. במקרה הזה הצורך לזכור גובר על הרצון לשכוח...
בעוד ימים אחדים יצא בני למסע לפולין, הספר שימש עבורי נקודת פתיחה מצויינת לדיאלוג פורה. מומלץ בחום
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ