סיימתי את הספר בכמה שעות, שאני לא בטוחה שזו מחמאה.
לא קראתי לפני כן ספר של רינה פרנק מיטרני או בחרתי ספר לפי פרסומות ברדיו. אני אוהבת להרגיש שבכך שאני "מוצאת" את הספרים אני מגלה אותם, שותפה ליצירה שלהם.
כשראיתי בספרייה את הספר הוא נראה לי קליל, אז יאללה.
העלילה נחמדה והכל מאוד נחמד-
אם אשתמש בשורה שהייתה בסדרה "הפוך" קצת מרגיש כמו לאכול אבטיח, מתוק אבל בעצם הרבה מים ואז אתה שוב רעב לארוחה אמיתית שעתיים אחרי.
אז רק תוודאו שיש לכם עוד ספר אחרי שמחכה להשתיק את הרעב.















