“הקושי שלי עם כתיבת הביקורת נובעת מכך שמדובר בספר אוטוביוגרפי, אם היה מדובר בעלילה בדיונית היה לי הרבה יותר קל. ניכר שרינה פרנק מיטרני היא אשה חזקה שעברה חוויות לא פשוטות בחייה, ניכר שמשפחתיות אצלה זה ערך עליון והיא מצליחה להציג את אמא שלה כאדם בעייתי מחד, אבל להעביר בצורה חזקה כמה היא דאגה לבנות שלה והקריבה עבורן. מבחינת אופן הכתיבה - לא עפתי, אבל זה מה שפחות הפריע לי בסיפור: מכמה וכמה חלקים”

“פתגם עתיק קובע:"אשה בונה אשה הורסת". לאחר קריאת ספרה הנפלא של רינה פרנק מיטרני "ג'ירפה לא עפה" אני רוצה להציע פתגם אחר חדש ועדכני. אשה כותבת אשה קוראת=שתי נשים (לפחות) מאושרות. הספר זורם,קריא,מעניין. קחו לכם שישי אחד או שבת אחת או סתם יום של חול ו ת ה נ ו. מומלץ לקרוא גם את "כל בית צריך מרפסת" של אותה הסופרת.”

“סיימתי את הספר בכמה שעות, שאני לא בטוחה שזו מחמאה. לא קראתי לפני כן ספר של רינה פרנק מיטרני או בחרתי ספר לפי פרסומות ברדיו. אני אוהבת להרגיש שבכך שאני "מוצאת" את הספרים אני מגלה אותם, שותפה ליצירה שלהם. כשראיתי בספרייה את הספר הוא נראה לי קליל, אז יאללה. העלילה נחמדה והכל מאוד נחמד- אם אשתמש בשורה שהייתה בסדרה "הפוך" קצת מרגיש כמו לאכול אבטיח, מתוק אבל בעצם הרבה מים ואז אתה שוב רעב לארוחה אמי”

“קבלו סוד: אני אוהב במבה אדומה. זה ישראלי, זה מתוק וזה הטעם שלי. אמממה, יש בעיה. הגיל, המעמד, המקטורן לא תואמים את הצבע ואת הטעם. בגיל שלנו אוכלים סושי, לקרדות וקוויאר. בכמה שנים לפני שנולדו הילדים, הייתה ממש צרה. איך נכנסים למכולת השכונתית ומבקשים במבה אדומה בכמויות. קשה לקחת סיכון בשכונה שכולם מכירים את כולם והחנווני הוא מלך הרכילות. התנזרות. ואז באו הילדים. עוד לפני שהם היו חצי שנה, הבית החל”

“הקושי שלי עם כתיבת הביקורת נובעת מכך שמדובר בספר אוטוביוגרפי, אם היה מדובר בעלילה בדיונית היה לי הרבה יותר קל. ניכר שרינה פרנק מיטרני היא אשה חזקה שעברה חוויות לא פשוטות בחייה, ניכר שמשפחתיות אצלה זה ערך עליון והיא מצליחה להציג את אמא שלה כאדם בעייתי מחד, אבל להעביר בצורה חזקה כמה היא דאגה לבנות שלה והקריבה עבורן. מבחינת אופן הכתיבה - לא עפתי, אבל זה מה שפחות הפריע לי בסיפור: מכמה וכמה חלקים”

“פתגם עתיק קובע:"אשה בונה אשה הורסת". לאחר קריאת ספרה הנפלא של רינה פרנק מיטרני "ג'ירפה לא עפה" אני רוצה להציע פתגם אחר חדש ועדכני. אשה כותבת אשה קוראת=שתי נשים (לפחות) מאושרות. הספר זורם,קריא,מעניין. קחו לכם שישי אחד או שבת אחת או סתם יום של חול ו ת ה נ ו. מומלץ לקרוא גם את "כל בית צריך מרפסת" של אותה הסופרת.”

“סיימתי את הספר בכמה שעות, שאני לא בטוחה שזו מחמאה. לא קראתי לפני כן ספר של רינה פרנק מיטרני או בחרתי ספר לפי פרסומות ברדיו. אני אוהבת להרגיש שבכך שאני "מוצאת" את הספרים אני מגלה אותם, שותפה ליצירה שלהם. כשראיתי בספרייה את הספר הוא נראה לי קליל, אז יאללה. העלילה נחמדה והכל מאוד נחמד- אם אשתמש בשורה שהייתה בסדרה "הפוך" קצת מרגיש כמו לאכול אבטיח, מתוק אבל בעצם הרבה מים ואז אתה שוב רעב לארוחה אמי”

“קבלו סוד: אני אוהב במבה אדומה. זה ישראלי, זה מתוק וזה הטעם שלי. אמממה, יש בעיה. הגיל, המעמד, המקטורן לא תואמים את הצבע ואת הטעם. בגיל שלנו אוכלים סושי, לקרדות וקוויאר. בכמה שנים לפני שנולדו הילדים, הייתה ממש צרה. איך נכנסים למכולת השכונתית ומבקשים במבה אדומה בכמויות. קשה לקחת סיכון בשכונה שכולם מכירים את כולם והחנווני הוא מלך הרכילות. התנזרות. ואז באו הילדים. עוד לפני שהם היו חצי שנה, הבית החל”