ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 25 בינואר, 2013
ע"י הלל הזקן
ע"י הלל הזקן
פרופסור הר סגור ז"ל היה ממובילי גישת ה"היסטוריה לכל", אותה הוא יישם בהצלחה בספריו, מאמריו ובתכניות הרדיו המקסימות שערך והגיש יחד עם עוד כמה שותפים-לדרך, שרוטים כמעט כמוהו. לשיטתו, הצודקת לטעמי, אין ללמוד וללמד היסטוריה כאוסף של אירועים מנותקים האחד מהשני ו/או לעסוק בשינון אובססיבי של תאריכים נשכחים - להיפך : יש לחפש ולמצוא את הקשר בין סיבות ונסיבות מתמשכות לתוצאות, ולתור אחר האדם העומד מאחורי המדיניות שנקבעה או הפקודה שניתנה בשדה הקרב. ברור שעם גישה כזו, מתובלת כרגיל בשפע של הומור על גבול הפוליטיקלי-קורקט (הזה אידיוט, ההוא שמן...), גדלים הסיכויים שספר כמו "רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים" יתחבב על ההמונים, יהפוך אפילו לרב-מכר מוכר, הגם שעשוי לעורר מעט תזוזות של אי נוחות על הכיסאות, מצדם של היסטוריונים מסורתיים חמורי סבר ומכווצי תחת.
שתי "הבעיות" שהיו לי עם הספר ושגרמו לי שלא להעניק לו ציון מעבר ל"בסדר" הן :
1. העריכה - כל אחד משמונת האירועים המתוארים בספר, מורכב ממעין הקדמה-סיכום, אח"כ תיאור מפורט של האירוע ולבסוף - סיכום חוזר. לי זה הזכיר בעיקר את הספרים המעצבנים של "קידום", שנמכרו כמו לחמניות טריות בקרב ציבור השמיניסטים של האייטיז, מגיפה של ממש זה היה - שלא לימדו אף אחד לחשוב, אלא רק איך צריך לנסח תשובה כמו שבודקי משרד החינוך (24 ש"ח לכל מבחן בתעריף דאז. אבא שלי סיפר לי) רוצים לראות ואוהבים לקרוא. יאללה תתקדמו אני אומר. שלוש פעמים ברצף מאותו הדבר לעולם יתנגשו עם אמרתו המפורסמת של מורנו ורבנו שליט"א אייל גולן : "גם מי שרגיל לאכול כל הזמן שניצל, ירצה לפעמים גם פרוסת שוקולד"...
2. ככל שמתקרבים "אלינו", אירועי מלחמת העולם השנייה והאירועים הקשורים לישראל של ימינו, זה הופך להיות פחות מצחיק ויותר מתסכל ושום ניסוח חברה'מני יוכל לשנות את זה. מה, אני לא יודע שהצרפתים מוגי הלב יכלו למעוך את היטלר ערב מלחמת העולם השנייה ואפילו בראשיתה ?! בטח שאני יודע ! גם אני פרנקופיל מטורף, מעריץ את ארץ הגאלים , את נופיה, את תרבותה, את מאכליה, את תושביה אוהבי החיים ועדיין... צרפת בגדה במשפחתי, שלחה את רובה למחנות ההשמדה או "סתם" דאגה שירו בה ביערות ליד שטרסבורג. כך שבמקרים מסוימים, 'האמת ההיסטורית', הת'אכלס, הרבה יותר פשוטים מכל ניסוח מהודק שעבר בדיקה דקדקנית של עורך. וכן, אני יודע שהמונח "היסטוריה" פירושו - "הסיפור שלו" ושטעות ידועה היא לחפש בה אובייקטיביות. אני לא בא לטעון שהר סגור וחברו לכתיבה פה פרופ' אוהד פוקס אינם אוהדי האתוס היהודי והישראלי, חלילה, אני רק חושב, באמת בענווה מקסימלית, שיש דברים שאין טעם לנבור בהם כי יוצא מכך כאילו שאנו משתדלים למצוא להם צידוק. אולי אני טועה.
לסיכום : מצוין כספר-טיסה או לתקופות רגיעה שבין טולסטוי לדוסטוייבסקי או בין דיקנס לאלן-פו...
18 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של הלל הזקן
» ביקורות נוספות על רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים - החלטות בתנאי משבר
» ביקורות נוספות על רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים - החלטות בתנאי משבר
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
הלל הזקן
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
תודה נתי.
זה אכן בגלים אצלי...
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
מזל שאתה מבליח כאן מדי פעם:-)
|
|
|
נעמה 38
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
תראה מה זה, ככל שהר סגור זכאי להערכה על פועלו כולם זוכרים לתקן את דברי אייל גולן( גם אני באתי לתקן וראיתי שאיחרתי.
הרסגור היה אדם נעים ומעניין, ההיכרות האישית האיתו היא ההישג היחידי בשירותי הצבאי
|
|
|
הלל הזקן
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
אשתדל יותר...
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
הדבר האחרון שאפשר לחפש בהיסטוריה הוא אובייקטיביות.
(ולמה לחפש את זה בכלל?) וקשה ככה, כשאתה מבליח לרגע ונעלם לסימסטר...
|
|
|
הלל הזקן
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
חחח אנחנו מדברים על שני מקרים שונים...
הזה עם השניצל זה ההוא עם האנטריקוט אבל במעודן, אחרי כמה שבועות של מיני סערה ציבורית...:)
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
אוי ואבוי
אם אתה מצטט את אייל גולן באופן לא מדוייק, מה יקרה עם ציטוטים של שייקספיר או אוסקר וויילד? אייל גולן דיבר על סטייק אנטריקוט, ולא על סתם שניצל חיוור
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
