ביקורת ספרותית על רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים - החלטות בתנאי משבר מאת מיכאל הרסגור
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 31 בדצמבר, 2020
ע"י עודד


"מה היה קורה אם?"

מומלץ לחובבי היסטוריה, אשר נמנעים מקריאת ספרות אקדמית. פרט לשפה הקולחת, יתרונו של הספר הוא שניתן לקראו בדילוגים. יש הערות שוליים המאפשרות ללמוד על אישים ומושגים חשובים; ויש אינדקס, אשר מאריך את אורך חיי המדף של הספר.

הספר נכתב ע"י היסטוריון ומומחה לתורת קבלת ההחלטות. המחברים בוחנים בו התנהגות והכרעות מנהיגים ברגעי מבחן: 8 פרקים על החלטות גורליות ב 200 השנים האחרונות. הפרק השמיני מיוחד לישראל מתחילת שנות ה 2000.

קצת מושגים:
האמצעי לבחינת ההחלטות ברגעי משבר הוא ההבחנה בין "החלטה נכונה" ל"החלטה טובה". "החלטה נכונה" היא זו שהיה צריך לנקוט בזמן אמת, לפי המידע שהיה בפני המחליט.
"החלטה טובה" נבחנת בדיעבד – על סמך התוצאה. מונח נוסף חשוב הינו "פונקציית החלטה": מי שמעריך משהו מעבר לערכו הוא "מהמר", ופונקציית התועלת שלו קעורה. מי שמעריך משהו מתחת לערכו הוא "שמרן" ופונקציית התועלת שלו קמורה.

"טיב" ההחלטה או "נכונותה" נמדדים ביחס לאומה, אבל לרוב משליכים גם על גורל המנהיג. החלטות לא טובות נובעות לרוב מביטחון עצמי מופרז, היבריס, איוש שגוי בפיקוד הבכיר, הסתמכות על הנחות יסוד שגויות או תסביך נחיתות.
החלטות טובות נלקחות מ"הראש" ולא מ"הבטן", מיושמות לאחר הכנה מדוקדקת ובקור רוח.

חסרונות הספר:

1. חזרה על מידע שכבר נכתב. כנראה בגלל המבנה של הפרקים בו יש דיון על ההחלטות בנפרד ועל הקרבות בנפרד. זה מעייף. לדעתי, הוספת טבלאות הייתה מונעת תופעה זו. אולי ניתן היה לערוך את הפרקים בצורה אחרת.

2. הבעיה הגדולה היא הצורך להסתמך על התניה.
למשל, לפי הספר: אם ביסמארק לא היה מספח את אלזס-לוריין, אז לא הייתה מתגבשת קואליציה של מדינות רבות נגד יורשיו. כלומר, אולי פרוץ מלחמת העולם הראשונה (יותר מ 40 שנים אחרי הסיפוח) היה נמנע. לדעתי, "אם" לא רלבנטי כשמדובר בהיסטוריה. יש כל-כך הרבה משתנים במשוואה (למשל, אולי בגלל מחויבות המחברים לכלים מדעיים, "מקריות" לא נלקחת בחשבון כאפשרות לגיטימית) . זהו "דטרמיניזם" מובנה, אשר לדעתי, אולי בשביל הצניעות, היה ראוי שהמחברים יוסיפו הבהרה בעניין. היסטוריוגרפיה צבאית היא תחום רחב, אשר אינו מתמצה במנהיגים והכרעותיהם.
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בת-יה (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
אהבתי מאוד להקשיב לתוכניות עם הרסגור ברדיו, אבל משהו בספרים שלו צורם.
אולי החזרה על אותם נושאים, ואולי האפשרות לבדוק יותר לעומק את העובדות
ולגלות גם דברים שונים. לא ממש ברור לי למה.
ובכל אופן היה אדם משכמו ומעלה...
עמיחי (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת טובה. תודה רבה.
עודד (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה על התגובות והביקורות האוהדות פרופ' הרסגור ז"ל כבודו במקומו מונח. והמקרים המסופרים מעניינים וחשובים. היה מקום לדעתי קצת לחזור פחות על אותו מידע, ולהרחיב בתיאור הקרבות.

לדעתי, כדי לאזן את התמונה הדטרמיניסטית היה צריך פשוט להוסיף משהו כמו:
היסטוריוגרפיה צבאית היא תחום מחקר עתיק ורחב. תת-תחום פופולארי הוא המצביאים ואופן הפיקוד על הצבאות. תתי-תחום נוספים הם המחקר על כלי נשק, פרשים, ביצורים, לוחמה ימית, המטות הצבאיים, דוקטרינות אסטרטגיות, מודיעין, נשק-חם ועוד.

זה לא חדש שהיסטוריונים נתנו משקל מכריע למצביא והחלטותיו. אולם, יש גם ביקורת על כך. כבר במאה ה-19 הופיעה ביקורת על גישה זו. טולסטוי, למשל, כפר במוסכמה וטען כי אין גנרלים - מצביאים- הנעלים על ייתר בני האנוש.
דן סתיו (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
עודד הביקורת שלך על הספר מעניינת מאד. אני לא הסטוריון אבל נראה לי כי קביעתך שבגלל ריבוי משתנים אי אפשר לקבוע מה היה קורה אילו אימצו מקבלי ההחלטות מדיניות אחרת. ההסטוריה כוללת כל כך הרבה מקרים שונים זה מזה. כך המלחמה האחרונה בין ארמניה לבין אזרבייג'ן היא אחת הדוגמאות המובהקות לקו ישיר בין המלחמה הקודמת שהסתיימה בנצחון ארמני מובהק ובתבוסה כואבת של אזרבייג'ן וכיצד 25 שנים מאחור יותר הצליחה אזרבייג'ן תוך בניה שיטתית של עוצמה צבאית, גיוס תמיכה בינ''ל ומנגד זחיחות ארמנית, מדיניות של "אף שעל" והתנערות מסוימת של בעלת בריתה העיקרית, להחזיר לעצמה את החלק הארי של השטחים שאיבדה במלחמה הראשונה.
משה (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מעניינת, תודה.
Pulp_Fiction (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת טובה מאוד. לפרופ' מיכאל הרסגור ז"ל יש זכות גדולה בכך שהוא הצליח לנטוע אצל רבים אהבה להיסטוריה. ובלי קשר הוא היה סוג של גאון.
קראתי את הספר הזה מיד עם צאתו אי שם ב-2010 נראה לי ואני זוכר שדי נהניתי ממנו. נכון, לרוב בהיסטוריה אין "אם".
אולם, בקטע שהבאת ההגיון ברור מאוד: ביסמרק במעשיו הביא לכך שבצרפת פרחה רוח הרבנשיזם ובמקביל מדינות אירופה החלו לחשוש מהעוצמה הגרמנית, מה שהוביל לבריתות נגדה אפילו בין אויבים מושבעים כאנגליה וצרפת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ