ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 10 ביוני, 2011
ע"י חמדת
ע"י חמדת
הספר הגיע אלי אתמול אחה"צ . למרות שאני קוראת כבר שלושה ספרים במקביל , הסתקרנתי.
קראתי- את מילות הדף הראשון- ואגרוף הכה בפני.
ידעתי על מה נושאו של הספר - אב שאיבד את בנו לפני חמש שנים ומחליט לקום וללכת אליו ובדרך מתווספים אנשים .
קוראת -ולא מבינה את המילים .חשה - שצריך לקרוא לאט לאט ,כי יש פה טקסט מיוחד ,חזק ,שונה .
קוראת- ומוחי מתמלא בצעקה .
קוראת- ונשמתי נעתקת מכל מילה ,מכל אות ,מכל עיצור דקדוקי.
קוראת- ובשרי חידודין .
קוראת- ואיני רואה את המילים כי יש מסך דמעות.
קוראת -ומרגישה שאני נופלת לתוך בור עמוק ,אפל קר ועוין.
קוראת- הוא מבכה ומחפש את בנו ,ואני מבכה ומחפשת את אמי
הפסקתי לקרוא - אני צריכה לנשום .
ואני יודעת שהספר מחכה לי -ואני מפחדת ,חוששת .
---------------------------------------------------
ובסיום קריאת הספר :זוהי קינת דוד על אבשלום בנו- נוסח ימינו .
-------------------------------------------------
לדרגו : חמישה כוכבים כי צריך להתכנס למשהו מוגדר .
אבל לספר הזה אין דרוג , הוא לא ייוולד לעולם .
------------------------------------------
קצר פה כל כך האביב
יהודה פוליקר
מילים: דוד גרוסמן
לחן: יהודה פוליקר
יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכל פה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם -
איך שיופי יכול לרפא!
נסער ומשולהב ומתיז
ניצוצות -
אך עוד רגע ייבּול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת -
קצר פה כל כך האביב.
קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב -
רק ניתן לי ותכף נלקח.
אביב עול-ימים וסוער
וסופו-
כבר כתוב בעלי ניצניו,
אבל הוא מסתחרר
כפרפר במעופו,
וכמוהו-נצחי בעיניו.
קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב -
רק ניתן לי ותכף נלקח.
ואת ואני היודעים
ונורא הדבר שרק הוא לא -
עד כמה קצרים החיים,
החיים הקצרים שניתנו לו.
נדיב ונסער ומכאיב
קצר פה כל כך
האביב.
36 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Shlomit RY
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
אני קוראת בדיוק אותו עכשיו
וקשה לי. קשה כמו שאת מתארת, ואולי אפילו יותר.
וגם, הקריאה בו מתחברת לי לטראומה.. כשהתחלתי לקרוא, בין עבודה אחת לאחרת בערב אחד, כשהייתי לבד בבית. והלכתי לשירותים.. ושמעתי שמישהו נכנס הבייתה. חשבתי שאלו ילדיי שחזרו.. וזה היה פורץ... בשעה שקראתי את הספר הזה. לכן קצת עצרתי. זה כבר היה יותר מידיי בשבילי... אז הספר הזה נופל לי קצת מחוץ לזמן... |
|
|
נוריקוסאן
(לפני 14 שנים)
חמדת, קראתי עכשיו את הספר והביקורת המיוחדת שלך מצליחה להמחיש את התחושות שבקריאתו. תודה על ביקורת מרגשת.
|
|
|
Mr. Vertigo
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
אני אומר משהו בקול רם...
שלא אומרים אפילו בשקט, אבל נדמה שהחסר הפך את גרוסמן דווקא לכותב עגול יותר, שלם יותר ועמוק יותר ואני בטוח שהוא היה מוותר על כל זה, לו רק לרגע קצר היה ניתן לו...
|
|
|
ציפי
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
חמדת, הביקורת שלך
מאד מרגשת. יש לי תחושה שאם מישהו יחפש בספריה שלי משהו לקרוא, וישאל על הספר הזה אני רק אענה: תקרא, ואז נדבר... לא יהיו לי מילים להסביר לו, כי כל הסבר עליו לא יצליח לגעת במהות הספר המופלא הזה. גם את הביקורת שכתבתי עליו היה לי קשה לחצוב. תודה שהוספת את השיר המקסים הזה. לא הכרתי אותו.
|
|
|
מירב
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
וואו חמדת
|
|
|
אנקה
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
אחת מחוות הדעת על ספרים היפות והנוגעות ללב
שנכתבו כאן לאחרונה.
|
36 הקוראים שאהבו את הביקורת
