ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 25 במאי, 2011
ע"י הנסיך הקטן
ע"י הנסיך הקטן
בדרך כלל אפשר לזהות מייד את ה"כוכב" של הספר.ההוא/ההיא שסובל/שולט ולפי זה אתה יוצר הזדהות או תיעוב כלפיי הסיפור.
בחלק הראשון של מילניום לא היה ברור מי הכוכב,היו שם הרבה דמויות וכמה מהן אפילו דומיננטיות אבל (לי בכל אופן) לא היה ברור מי ה"כוכב".
בספר הזה ברור מהתחלה שליסבת היא הכוכבת.כ"כ ברור שברגע שהיא נאלצת לרדת למחתרת ולא מופיעה באופן פעיל בכמאה עמודים ,הספר היה פשוט משעמם - הרגשתי שהסופר פשוט מורח אותנו (הקוראים).
יש פעמים שסופר לא עושה תחקיר נכון על קבוצה וקולמוסו פולט שטויות.למשל,זכור לי סרט אמריקאי שאחרי לוויה יהודית בבית קברות ,כל הקהל החל לומר קדיש.
גם פה סטיג לרסון "הצליח" לערב בחקירה חוקר יהודי ולפיכך השטות לא אחרה לבוא.מה ההבדל בין הליכה לבית הכנסת להליכה לכנסייה ?
לפי לרסון לכנסיה הולכים כדי לדבר עם ישו ולבית כנסת כדי לדבר עם החברים.
בכל אופן כל זה די קטנוני.הספר פשוט מעולה.התפנית בעלילה לקראת סופו היא מלאכת מחשבת,וכמו שכתבו פה כבר לפניי,הספר לא נגמר בעמוד 588 אלא ממשיך ישירות בחלקו השלישי של מילניום (כנראה 1000 עמודים בספר אחד זה מוגזם).
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
