ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 3 במאי, 2011
ע"י מיליו
ע"י מיליו
גב הספר נשמע מבטיח. להט מהפכני יכול להיות תבלין מצויין ולפעמים יכול אפילו להפוך למנה עיקרית מופתית ובת אלמוות (שדים של דוסטוייבסקי, הטוב בכתביו בעיני). כאן, לעומת זאת אנחנו מדברים בעיקר על מה שנשאר מהגחלת, שהיתה פעם להבה, וזה לא הרבה.
כאן הלהט הזה הוא תבלין. זה פחות ספר על מהפכן לשעבר, זה יותר ספר על הזדקנות, והזדמנות אחרונה לאהבה, לאש, לכל מה שהצבע האדום מסמל לפני שהגיל יהפוך את הכל לנוסטלגי. הבלחות העבר כאן לא מאירות באור מקורי במיוחד את התקופה או את רוח האנרכיה, גם תיאורי ההתפכחות - שמענו על זה כבר קודם וגם המספר יודע ששמענו.
הכתיבה כאן יפה, זה מספיק כדי להפוך את הספר לכזה שלקריאה בו יש ערך, אבל פיודור יכול לנוח בשקט.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
