הביקורת נכתבה ביום ראשון, 24 באפריל, 2011
ע"י Lucky
ע"י Lucky
כשיש מעל 100 ביקורות לספר מסוים, אני לא טורחת לכתוב ביקורת. אני פשוט מוצאת אחת שתואמת את מה שאני חושבת, מהנהנת בהסכמה שיש מי שמייצג את דעתי, וממשיכה בחיי.
הפעם לא מצאתי.
***זהירות יש ספוילרים***:
נתחיל עם הרע – הספר ארוך. מלא בפרטים לא רלוונטיים בכלל לסיפור. צפוי להחריד. סוף יותר מדי טוב. (מישהו חשב על זה – בסוף הספר ליסבת מעבירה מיליונים לחשבונות בנקים שונים, מה שמצביע על היכולות שלה ועל כך שיכלה לארגן לעצמה סכומי כסף נכבדים מבלי שתצטרך לבקש מהעורך דין/אפוטרופוס 5 אלף עלובים ולהסתבך באונס? ). בלה. בלה. בלה. כל ה"וגנרים" שצצים וצצים, באמת לא עושים חסד. נאלצתי לחזור כמה פעמים אחורה בשביל להבין מי זה מי, עד שבסוף נמאס לי והכנתי ציור (אולי זה טיפשי, אבל עושה חיים קלים). הדמויות לא מרשימות במיוחד (מיכאל הוא טיפוס הגיבור ברומנים רומנטיים, האמיץ ללא רבב שכל הנשים הולכות שבי אחריו(, אולי ליסבת מעניינת אבל קצת הזכירה לי קריקטורה. בכלל, לסופר יש חיבה ליחסי סאדו-מאזו ומערכות יחסים פתוחות, קצת יותר מדי.
ועדיין, נהניתי לקרוא אותו.
כשאני קוראת ספר, אני לגמרי לא מתנגדת לדעת כמה פעמים הגיבורים שלי שותים קפה או איזה כריכים הם אוכלים. קצת הזכיר לי את ספרי ג'ון גרישם. והאמת שהזכיר לי גם את "סופו של מיסטר Y", שבו כל עמוד וחצי אריאל שותה מספר בלתי מבוטל של כוסות קפה יחד עם עישון בלתי מבוטל של סיגריות. בכל מקרה, לענייננו. אני חושבת שהספר קריא על כל המגרעות שבו ואין ספק שאני אקרא את שני הבאים בטרילוגיה.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
טטיאנה גרוספלד
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת קולעת !
|
|
|
yaelhar
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
אני מניחה שלו סטיג לארסון היה בחיים, הוא היה מודה לך על סוף הביקורת...
|
|
|
אלאבמו
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
לשלילה כמובן.
|
|
|
אלאבמו
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
אמת, אני אוהב ביקורת שבועטת לחיוב או לשליה, קריאה מהנה.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
