ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 15 במרץ, 2016
ע"י שונרא החתול
ע"י שונרא החתול
אני סולדת מקעקועים. קעקועים הם הטלת מום בעצמך.
דרקונים יש רק בפנטזיות וגם אותן אני לא מחבבת.
לפיכך, ספר שיש בו גם קעקוע וגם דרקון הוא ביג נו-נו ולכן, כרגיל, הגעתי לתחנה אחרי שהרכבת כבר יצאה. וחזרה. ושוב יצאה. ושוב חזרה. ושוב. ושוב. ואפילו נהג הקטר כבר התחלף והוא כבר לא סטיג אוסטין אלא מישהו אחר. ועד שאני אצליח לבדוק האם הסטיג החדש עומד בסטנדרטים של הסטיג המקורי, בהחלט ייתכן שהוא כבר יתפוטר ממשרת הסטיג.
הספר התחיל משעמם רצח, אבל בלי רצח. יותר מ-50 עמודים של תרמית כלכלית שחוץ מאשר את המספרים לא הבנתי בה כלום - ואפילו הם היו בקרונות מבלי שצוין שער חליפין. ועכשיו לך תבין אם יש פה הונאה בסדר קוטן של הלקסוס והבגדים יד שנייה של בר רפאלי או בסדר גודל של תספורת טייקונים. הייתה שם אינפלציה של מינוחים כלכליים והפשעים היו אמורפיים ובהיקף כזה עצום שאי אפשר בכלל לתפוס - בערך כמו מתווה הגז שכווווולם מדברים עליו אבל חוץ ממושגי יסוד כמו 'מתווה הגז', 'תשובה', 'נובל אנרג'י', 'תמר', 'כריש' ו'לוויתן' רק מעטים באמת מבינים מי נגד מי ולמה זה טוב או רע.
אם היה מסופר, נגיד, על מישהו שגנב תיק לחליפות בשדה התעופה, זה פשע מוחשי ותכלסי שאני יכולה להבין, ובטח יש גם צילומים של מצלמות אבטחה. אבל כשאין גופה ואין אקדח ואין שוד בנק ואין זירת פשע עם ממצאים פורנזיים ואין רכב מילוט ואין משפחה של קורבן - אז את מי זה בכלל מעניין? מצדי שכל המיליארדרים הגרידיים האלה ייחנקו עם המיליארדים שלהם ויניחו לי ולפרוטות שלי לנפשנו.
וכאילו זה לא מספיק, אז גם הפשע הנחקר - אם בכלל היה כזה - התרחש לפני 40 שנה וגם לקח משהו כמו 400 עמודים עד שהוא בכלל הוזכר.
מטעמים אלו כבר הייתי בדרך לנטוש: לדידי פשיעה מוניטרית אינה הומינטרית.
אבל אז הגיעה קלינדה.
וכתבתי לה שיר.
מקסימה שלי, הו קלינדה, הו קלינדה,
ממזרית שלי, מתוקה כמו גלידה.
את שחרחורת וקטנטונת,
את קומפקטית ורזונת,
כל מבט שלך העור שלי ברווז.
ערמומית שלי, הו קלינדה, הו קלינדה,
תחמנית שלי, הו קלינדה, הו קלינדה.
בחצאית ומגפיים
את מקפיצה לי ת'חתוליים,
כל חיוך שלך האור אצלי נדלק.
מתוקה שלי, הו קלינדה, הו קלינדה,
דובשנית שלי, מִיַה בֶּלַה, מוּצ'וֹ לִינְדַה.
את כמו פרח בתוך דשא,
את יפה גם כשאת מתעטשת,
כל מלמול שלך הטחול שלי נרגש.
מרטיטה שלי, הו קלינדה, הו קלינדה,
בואי ונלך הצידה...
קלינדה היא הדמות הכי מעניינת, מאתגרת, מסקרנת, אניגמטית, מושכת, מסתורית וחושנית שנתקלתי בה מזה זמן רב. היא, שמסתובבת בחצאית מיני ומגפיים ובידיים בכיסי המעילון, בלי שום תיק או ארנק ורק לפעמים יש לה בכיס איזה פנקס כתום או טלפון מוסלק בחזייה – היא, קלינדה, עושה עבודה שכל הג'יימס בונדים והג'ק באוארים על כל השכלוליאדה והלווייניאדה והגאדג'טיאדה והג'יפים והמטוסים וכלי המשחית שלהם לא יכולים אפילו לחלום עליה, כי אפילו בחלומות שלהם הם לא יצליחו להשתוות לקלינדה. בחלומות שלי היא כבר נוסעת מתמידה.
אז רק בגלל קלינדה המשכתי לקרוא את הספר. תודה, קלינדה. היי שלום ותבואי אלי כל יום לחלום.
ליסבת סאלנדר היא סוג-של קלינדה, אבל במופרעת. נערה בהפרעה.
היא סוג-של עוזרת למיכאל בלומקוויסט בחקירה שהוא מנהל.
מיכאל בלומקוויסט הוא עיתונאי כלכלי מזן מתן חודורוב. נו, האנליסט הרובוטי ההוא. קרוב לוודאי שבלומקוויסט העיתונאי יהיה בבת עינה של שלי יחימוביץ', רק ביותר מבוגר, יותר חתיך, יותר גבוה, יותר עשיר, יותר סקסי וגם יותר הטרוסקסואל.
שניהם ביחד וכל אחד לחוד חוקרים תעלומה מלפני ארבעים שנה.
ואני שואלת את עצמי איך אנשים מוצאים תמונות ומסמכים ומכתבים וראיות ומה-לא מלפני ארבעים שנה, ואני לא מצליחה למצוא את מה שקניתי רק אתמול? זה ההבדל בין להיות שוודי נייטיב אמיתי שיונק איקאה כבר ברחם לבין ישראלי אפריקאי ברפובליקת בננות עולם שלישי.
השוודים האלה, ימח שמם, יודעים לעשות מתח. בעיקר ימח שמה של מרגוט וולסטרום שרת החוץ. אינשאללה תינעל במרתף של מרטין ונגר כשהוא עצבני במיוחד.
ליסבת כבר הייתה מוצאת עליה כל מיני פרטים שהיו סותמים את הפה המסריח שלה לתמיד, אבל אם זה תלוי בי, אני מעדיפה לתת את העבודה הזו לקלינדה.
וראיתי גם את הסרט.
הסרט השוודי לא נאמן למקור. זה ממש לא בסדר.
גוטפריד הוא האחיין של הנריק! הוא לא אחיו.
הרייט ומרטין ונגר הם הנכדים של אח של הנריק. הם לא האחיינים שלו!
אניטה ונגר לא מתה.
לססיליה ונגר היה קשר מיני עם מיכאל בלומקוויסט.
אריקה ברגר די התנדפה מהסרט.
כל פרשת ונדסטרום התנדפה גם היא.
הבת של בלומקוויסט היא זו שפיצחה את צופן המספרים ולא ליסבת.
בלומקוויסט ביקש לצרף עוזרת מחקר. ליסבת ממש לא פנתה אליו מיוזמתה!
וזה רק מדגם.
ועם הסרט האמריקאי אני אפילו לא רוצה להתעסק. הגירסה שלהם בטח עברה במגרסה.
ולא הבנתי למה כריסטינה ריצ'י מופיעה על העטיפה.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-6 חודשים)
שרון מוזס, דיסוננסית אניגמטית נפלאה שכמותך...
מצד אחד את הצדיקה היחידה בסדום שהבחינה באאוטינג העצמי שלי. מצד שני את קוראת ספרי תועבה שסותרים את הצדיקות שלך. מה יהיה? ולמה לא נתת לי לייק, הא??? מצווה גדולה היא לתת בלייק ליוצאים מהארון. |
|
|
שרון מוזס
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אני רואה שמי שכתבה את הבקרות החליטה בדיוק פה לצאת מן הארון. ואף אחד לא הרגיש או מנומסים להגיד את זה.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
ברצלונה ניצחו כמובן ועלו לרבע גמר כמצופה:-)
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
רגע, האם עלי להבין מכל שאיחוליי התממשו וברצלונה עיר הגנבים הובסה?
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
נתי ק, אם כך, הריני לצרפך למועדון מזבח. מה-זה צפוף שם.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
שונרא, נכנסת עכשיו לרשימה השחורה שלי...
|
|
|
יבגניה
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
לא מכירה את סיינפלד, לא אוהבת כדורגל...מה יהיה? :) רק לאחל הצלחה לשני הצדדים נשאר לי...
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
מאחלת לברצלונה שתובס. עיר של גנבים.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
לא יודעת. ברצלונה - ארסנל משחקים היום...:-)
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
שלום לך נתי ק. תודה על העדכון. אז כמה-כמה יצא?
|
|
|
יבגניה
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אוי ואוי...לסבטלובה יש דווקא כמה יוזמות מאוד מבורכות בעיני...טוב, וויכוחים פוליטיים זה בור שאי אפשר לצאת ממנו...ותראו לאן לוקחת אותנו ליסבט סלנדר...
|
|
|
נתי ק.
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
איילת זורר וגולברי בדיוק הגיעו לפשרה. אפשר להפסיק לאחל...
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
החפצה של מראה נשי?
אבל זה בדיוק העניין!
זורר החפיצה בשמחה ובששון את המראה שלה תמורת כסף (גם עם בגדים וגם בלעדיהם) אז על מה בדיוק היא מלינה כשהמראה שלה כבר לא מתאים? אם הייתה הפרת חוזה, זו התדיינות משפטית שלא צריכה לעניין אף אחד חוץ ממנה ומאדון גולברי. ורק בגלל הטררם שהיא יצרה אני מאחלת לו שיזכה במשפט. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
שיר לח"כ קסניה סבטלובה
בכיינית קטנה, אוי סבטלובה, אוי סבטלובה. אין לך שום תבונה, אוי סבטלובה, אוי סבטלובה. את אופורטוניסטית מגוחכת, את פתאטית מהלכת, ההתבטאויות שלך לגמרי מביכות. חכ"ית עלובה, אוי סבטלובה, אוי סבטלובה. את לא שווה תגובה, אוי סבטלובה, אוי סבטלובה. |
|
|
יבגניה
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
לא באמת מכירה את סיינפילד...כאילו ממש לא מכירה...
באשר לסיפורה של זורר - לא כל כך התעניינתי בו מלכתחילה. בעיני זה יותר פשוט. יש חוזה, לטענת איילת גולברי הפרה אותו, מגיעים לה פיצוים לפי ההסכם. זהו. לא התעמקתי מעבר לזה בהיבט הפמיניסטי שנוצר סביב הדבר. אבל אני מניחה שהתגובה של שלי באה על רקע העובדה כי יש הרבה התעסקות במראה נשי, קרי - החפצה, קרי - קביעת קריטריונים ברורים למראה וכן הלאה וכן הלאה...אבל באמת שלא מספיק בקיאה בסיפור כדי להתייחס כמו שצריך. בלי קשר, לא ממש עוקבת אחרי שלי שכן השקפות עולמיי בהקשר כלכלי/מדיני שונות מדעותיה. באשר לעבודתה ודעותיה בעניין מעמד האישה - עם חלקן שראיתי הסכמתי, עם חלקן האחר - לא. ותודה לך על תגובתך המפורטת:) |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
התדלוק שלך הגיע בזמן. אני בדיוק צריכה לכתוב עוד שני שירים.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
חזרת אלינו במצב רוח פואטי להפליא...
(ואת זה עוד לא אמרתי לאף אחד. מקורי וטרי מהתנור, במיוחד בשבילך). |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
הייתי מתה שיאדה יאדה יאדה יהיה שלי, אבל זה של סיינפלד...
הכללות הן בדרך כלל לא דבר טוב. having said that, יש כמה נשים לוחמניות שמוציאות שם רע לפמיניזם, ונשים אלו מצליחות להמאיס ולהגחיך את הפמיניזם עד כדי כך שאיפה שהן יימצאו - אני אהיה בצד השני. ולהזכירך - אני שונרא ממין נקבה. רק ראי כמה צביעות וכיעור היו בתגובות לסיפור (אעלק סיפור) של איילת זורר וגולברי. אפילו שלי יחימוביץ' הגדולה (שחרף שמאלניותה היא אלילה שלי) נגררה לעניין המטופש והאיזוטרי הזה עם פוסט אומלל בפייסבוק. ולמה הוא היה אומלל? כי כסוציאליסטית אני מצפה משלי יחימוביץ' שתזעק את זעקת המוכרות של גולברי שמשתכרות שכר מינימום ומשרתות את הלקוחות ביומיום ומחזיקות את הרשת בחיים, ולא את זעקתה של איזו פקאצה שירדה מהארץ, שמואילה בטובה כי רב לחזור ללבנט כשנוח לה כדי לצלם כמה תמונות די מיותרות שבעבורן היא מקבלת שכר בגובה השכר השנתי של 100 מוכרות, ואחר כך מתבכיינת כי אמרו לה שהמראה שלה כבר לא מתאים. אותו מראה שבגללו ורק בגללו היא נבחרה מלכתחילה. אין לי דבר וחצי דבר עם גולברי, ואני חושבת שהפרסומת החדשה עם אשתי גינזבורג היא סתמית וחסרת מעוף, אבל כל הסיפור הזה רק חיזק אצלי את הדעה שפמיניסטיות הן חבורת קשקשניות וצרחניות שההתמחות שלהן זה להתמסכן. אגב, שלי יחימוביץ' כינתה את גב' זורר "עוצרת נשימה". פחחחחחחח... לטעמי, שלי יחימוביץ' שמה אותה בכיס הקטן. היא אישה יפה מפנים ומבחוץ כאחד. היא מודל אמיתי, לא רק בגלל הקליפה שלה. אני צריכה לכתוב גם לה שיר :-) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
שונרא החתול, אני שמח שהתגעגעת. יאללה, שולם?
|
|
|
יבגניה
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
מעניין. את הספר השלישי כבר בקושי הצלחתי לסיים מרוב שהיה נראה לי כל כך לא מציאותי...בכל אופן - בסטסלר מודרני קלאסי. גבר מבריק, אהוב על ידי נשים רבות ויפות (חובה), חתיך ובלש. בחורה צעירה, מוזרה, לא-כמו-כולם והיחסים ביניהם, מלא מין, מלא סיפורי בלשות, התערבות מדינה וסודות ממשלה שפתאום צצים מכל מיני מקומות. שפה קלילה ומשחררת, מכות, אנסים, בי די אס אמ קליל, בי די אס אם טיפה יותר חזק... בקיצר, כמו שכתבה שנורא בביקורת אחרת - יאדה, יאדה ,יאדה, יאדה:)
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אני דווקא חושב שההמשכים עולים על הראשון. פחות קשקושים.
|
|
|
יבגניה
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
שונרא, עכשיו ראיתי את תגובתך השניה. קודם כל, תודה רבה לך:) באמת. אני מאוד מעריכה את דעותייך, את היושרה ואת האומץ שלך. ולא התכוונתי לדיון ביננו כאן אלא לדיונים נוספים שלך שיצא לי לראות (כי עוקבת אחריך על בסיס קבוע).
ואני גם לפעמים חופרת ולא משחררת. גם מעצבנת :) :) :) :) |
|
|
יבגניה
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
דווקא סבטלובה?..חמממ... פמיניזם זו תנועה שלאף מחנה פוליטי אין מונופול עליו. יש דברים שמשותפים לכולם בלי קשר לבחירה בין מדינת רווחה לשוק חופשי. אבל בסדר. התחלתי את הדיון כי אני לא ממש אוהבת הכללות וכי בתור פמיניסטית מעצבנת (מה לעשות...) אם יש משהו שמפריע לי בהקשר הזה - אני בדרך כלל אומרת את זה ישר. אז לרסן עצבן אותי עם כל הגברים האונסים שמחפשים להשפיל נשים. הוא כתב על זה בשלושה ספרים ונדהמתי לי כי לא חשבתי ששוודיה כזו מדינה חשוכה כפי שהוא מנסה להציג (גם עכשיו קצת קשה לי עם כל התיאורים שלו)...טוב, מה שנקרא, נמשיך הלאה עם חיינו. ואם עדין לא קראת את שלושת הספרים - אין טעם למהר. זה הרבה פחות טוב לעומת הספר הראשון. לדעתי לפחות.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
יבגניה, אני במצברוח מבודח. זה עוד מעט יעבור לי ואז אתייחס ביתר רצינות וענייניות לדברייך.
אני כבר רואה שהסכמה ותמימות דעים לא תשרור בינינו בעניין זה. את עמוקה ורצינית ועניינית ורהוטה ומדויקת ומעניינת, ולפעמים אני סתם פארשית שזורקת מילים בלי חשבון. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
סתיו שפיר היא סתם טרמפיסטית שרכבה אל הכנסת על הגב של דפני ליף.
עד לאחרונה היא דווקא לא השתבצה בנישה של הפמיניסטיות (וזה ייאמר לזכותה) אלא דווקא בנישה החברתית. אבל הסיפור (שהוא לא באמת סיפור) עם אראל סגל והאופניים בלי המושב הוציא את המתבכיינת ואת האכלו-לי שתו-לי תקעו-לי שמסתתרת בה. אבל מה איכפת לי מסתיו שפיר? מה שבאמת חשוב זה שגיליתי על קיומה של ח"כ סבטלובה. הגילוי הזה השפיע עלי בדרכים שאינן ניתנות לתיאור. אני מחלקת את החיים שלי ללפני ואחרי סבטלובה. אולי אני אכתוב לה שיר. לא אולי, אני אכתוב. יש למה לצפות. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
זשל"ב!!!
אני לא מאמינה שאני כותבת את זה, אבל עכשיו אני מבינה שקצת התגעגעתי אליך. מה שלומך, זשל"בון הבונבון? |
|
|
יבגניה
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
שונרא, קראתי את הביקורת שלך לספר ההוא. הבנתי את כוונתך. יש איזו מן תפיסה כזו לפיה כשמדובר בפמיניזם, אזי ישר עולות הדמויות של מירב מיכאלי וסתיו שפיר. אך עם כל הכבוד לעשייתן ולעמדותיהן שלפעמים אני מעריכה ולפעמים חולקת עד מאוד, התנועה הרבה יותר מורכבת וכוללת כל קשת דעות שאפשר לחשוב עליהן כך שלאף אחת אין מונופול והחשוב בעיני הוא יצירת שיח. כי פעם שיח כזה לא היה בכלל וגם לאחר שנוצר - הושתק במהלך שנים רבות. ולגבי הבחור שנחשד באונס - בעיני לא דעת הקהל צריכה להכריע בפרשות האלה אלא חקירה משטרתית ומערכת המשפט. צער לי על הגברים שחייהם נהרסו כפועל יוצא מהאשמת שווא אך צר לי גם על נשים שבאותה קלות בלתי נסבלת נאנסו, הוטרדו מינית וגם חייהן נהרסו באותה המידה. מה עושים? חוקרים ומכניסים לכלא את מי שצריך להיות שם. דרך אגב ובלי קשר, הביקורת ממש מצחיקה למרות שאחריה יש לי אפס רצון להשקיע בקריאת הספר שבטח ייראה נורא משעמם לעומת הכתיבה השנונה שלך.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
אני דווקא לא אהבתי את הספר. אבל למי אכפת, יש ביקורת של שונרא!
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
יבגניה, אני מציעה לך לקרוא את הביקורת שלי על ספרו של יואב אבן - הצד שלו.
היא אמנם ארוכה אבל מקיפה ומעניינת. לעניות דעתי העמדה שלי לגבי הפמיניסטיות המגדריות באה לידי ביטוי לא רע. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה. תמשיך ככה ואז
your wish will be my command
|
|
|
Command
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מעולה. כיף לקרוא שוב את השנינות שלך.
|
|
|
יבגניה
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
קראתי את סדרת הספרים ובעיני הנקודה הזו חזרה על עצמה כמה וכמה פעמים. מותר שכל אחד יראה ביצירה זו או אחרת היבטים אחרים.
באשר לפמיניזם המתבכיין ולצד שצריך לקחת במאבק, אני לא חושבת שזה עניין של גברים נגד נשים או ההפיך. אני לא יודעת מהי "צדם של גברים" או "צדן של הנשים". יש עקרונות שהם הרבה יותר מעבר מ"צד" כלשהו - שוויון הזדמנויות, זכות הצבעה, שוויון בשכר, זכות לקבלת יחס שווה מהסביבה, זכות לנהל חיים בדרך נבחרת ולא לעמוד בקריטריונים שנקבעו ונכפו על ידי הסביבה. בעיני מדובר במאבק שהוא קודם כל צדק ולא רק צדק לנשים אלא לשני המינים. לא נשכח כי המאבק הפמיניסטי שינה את פניו כמה וכמה פעמים, עבר המון התהפכויות והשיג הרבה מטרות שהיום נראות כברורות מאיליו וטריביאליות ועוד לפני פחות ממאה שנה אי אפשר היה לחלום עליהן. עם הגדרתך באשר ל"ברבור" נשי - לא אוכל להסכים. אבל כנראה שזה צריך להיות דיון אחר:):) :) |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
למען האמת, החיוך של החתול הוא פרי דמיונו של לואיס קרול
ממנו גנבתי את הדמות. ולגבי הספר - בנחת. כלום לא רודף אחרייך. יש ברשותי שני המשכים של ספר שקראתי לפני חמש(!) שנים. ועדיין לא הגיע זמנם. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
מגדר היא מילה שנשים המציאו ונשים מברברות עליה ומתבכיינות בגללה בלי הרף.
אין לי עניין וחצי עניין בסוגיות ומאבקים מגדריים, ואני לרוב אהיה בצד של הגברים. לגברים יש "מין". לכל מיני פמיניסטיות טרחניות ובכייניות יש "מגדר". לדעתי את ראית בספר רבדים עמוקים בהרבה ממה שאני ראיתי. מבחינתי זה היה ספר מתח נחמד ותו לא. ובכל זאת - ליסבת היא לא פראיירית ומה שהיא עשתה לעו"ד המניאק ההוא הייתה התגלמות של צדק והיא עשתה את זה למרות שאין לה ביצים. |
|
|
יבגניה
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
שונרא, מודה שלא ממש הצלחתי להבין את תגובתך. אם המילה "מגדר" מאוסה עליך - זכותך (למרות שהכוונה שלך לא באמת ברורה לי). בכל מקרה זה לא משנה את העבודה שסדרת הספרים עוסקת בכל ההיבטים הקשורים בשיח המגדרי בכל רמה אפשרית ומראה מציאות איומה בה כמעט כל גבר שני בשוודיה מחפש לפגוע באישה שנאלצת להתמודד עם איזו מפלצת נוראית (ואני אומרת "מגדרי" כי זה מאוד מכוון אצל לרסון - זה דווקא גבר שמנסה לפגוע דווקא באישה ובגלל שהיא אישה ושוב פעם כי היא אישה. כלומר - זה לא שבא לו לפגוע סתם במשהו ואז זו במקרה אישה. לא. לרסון מדגיש באלף הדגשות כי זה עניין "מגדרי" כביכול). המציאות שעולה מהספרים די מפחידה וגם הדמות הראשית (מיכאל) למרות שלכאורה צריכה לייצג את ההפיך הגמור אך יותר מזכירה ג'ימס בונד רק בגרסה רכה - גם חכם, גם חתיך, גם חריף, גם בלש, גם תותך וכמובן - מחליף נשים כמו גרביים בלי לייחס להן יותר מידי חשיבות. בעיני לפחות הוא לא מעורר יותר מידי סימפטיה. ואיכשהו גם ליסבט לא. וגם יתר הדמויות. גם ממש לא מציאותי בעיניי אלא אם כן שוודיה היא מדינה כל כך שונה ששם הכל נראה אחרת...
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
ומגדר זו מילה מאוסה עלי. בקרב המגדרי אני בדרך כלל אהיה בצד של המגדר שלא צריך את המילה מגדר כדי להגדיר את עצמו. ומה קורה פה? סימניה לא נותנת לי לכתוב בתוכן אלא רק בכותרת! אני לא רואה מה אני כותבת. זה גוש כתיבה אחד ארוך.
את
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
יבגניה, אמממ... שמת לב מה כתבתי על מרגוט וולסטרום? אני יותר גרועה מהגברים הנוראים האלה.
|
|
|
יבגניה
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
שונרא, היית מאוד חסרה! נכנסתי כל כמה זמן כדי לבדוק האם יש סקירות חדשות שלך וכשלא מצאתי, די התעצבתי. כרגיל, את מצליחה לעניין את הקוראים ולהעביר מסרים בדרך מיוחדת ומגניבה (למרות שאני לא נוהגת להשתמש במילה הזו אבל לדעתי היא פשוט מאוד מתאימה כאן).
אמנם אל הסכמתי עם הכל אך יכולה להוסיף שמה שצרם לי בעיקר בסדרת הספרים הוא כמות הגברים הנוראים שרק מחפשים להקטין, להשפיל, לאנוס, להזיק, לדרוס, למחוק נשים וכן הלאה. המאבק בין נשים וגברים מאוד מורגש בכתיבת המחבר. הייתי שמחה לראות נתונים על שוודיה בכל הנוגע ליחס לאישה כי לפי הספר זה נראה פשוט מפחיד ולא מעודד בעליל כאשר כל נושא המגדר בהחלט תופס מקום מרכזי. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
ידידי אלון, חסרתי? האם עלי להבין מכך שהמשבצת של הנאצית עדיין לא נתפסה?
אני מאחרת כרונית, תמיד נופלת מחוץ לזמן. אני לא עכשווית. אבל מה איכפת לי? כל ספר יבוא יומו. או שלא. ואל תלכלך על קלינדה. מילא שלא החמאת לי על שיר הערגה והכיסופים שכתבתי לה, אתה עוד מלכלך עליה? (אני יודעת מי זה X ואתה צודק שהפסקת עם האישה הטובה כי אחרי X היא הייתה כבר רעה. מאוד רעה.) |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
רויטל, לא רק שאת ממחזרת עלי תגובות של עצמך, את גם מעתיקה מיעל. פויה.
אבל תודה. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
יעל הר, תודה רבה. השני כבר אצלי אבל לא בוער לי בכלל.
והחיוך של שונרא הוא לחלוטין פרי דמיונך :-) |
|
|
שונרא החתול
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
מחשבות, אני אענה לך רק אחרי שתיתן לי לייק.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
כמה שחסרת כאן. לא רציתי לנדנד. והנה, חזרת עם ביקורת על ספר מלפני ארבעים שנה :-)
סטיג לרסון כותב סבבה, אבל חופר, מה זה חופר.
חפר, הכוונה. וקלינדה היא מותק, אבל גם היא עולה על העצבים במרוצת העונות. עזבתי את האישה הטובה לפני שתי עונות, לא היתה לי כבר סבלנות לשיט הזה. מאז ש-X מת, הכול איבד גובה. לגבי הסרט האמריקאי, הדעות חלוקות. אני מצאתי שהוא עדיף על המקור השוודי, בכל זאת - דייוויד פינצ'ר. ויש לו את אחד הפתיחים המדהימים בכל הזמנים לסרט. |
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
בפעם השניה היום - כל מילה של יעל...
:) |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
יפה, כרגיל.
אני דווקא אהבתי אותו ואת שני המשכיו. הלאה כמובן לא אמשיך, כי אני לא מאמינה בגלגול נשמות. וברוך שובך(?) ציפורה נחמדת. או חתול צ'שייר נעלם שרק החיוך שלו נשאר. |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-7 חודשים)
ולאן את נעלמת? הספר באמת שעמם אותי מההתחלה ועד לשם הגעתי וזנחתי.
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
