ביקורת ספרותית על נערה עם קעקוע דרקון - מילניום #1 מאת סטיג לרסון
ספר טוב

---

85 ביקורות נכתבו באתר "סימניה" על "נערה עם קעקוע דרקון", אם כך במה אוכל לחדש? אנסה הפעם להתחיל מן החוץ אל הפנים כלומר מן הכריכה. לעיצוב הכריכה המדהים נבחרה דמותה האפלה משהו של וודנזדיי (יום רביעי), הבת הבכורה למשפחת אדמס. את צווארה של אותה נערה חיוורת ולובשת שחורים מקשט עדי נורא. שרשרת עליה שזורים ראשי בובות (ואולי ילדות...) שם היצירה המפחידה Wednesday the Destroyer (קרי, וודנזדיי המשמידה/ההורסת) ובכן מי היא אותה נערה אכזרית והורסת בשחורים ומי הן הגולגלות הצבעוניות המקשטות את פניה החיוורים?
רומן המתח של לרסון מציע מספר אפשרויות. האפשרות הראשונה שקפצה לראשי היא כמובן ליסבת סלאנדר. התחקירנית בת ה-25, שנראית כמו נערה בת 15. לבושה תמיד בשחורים, חיוורת, תלושה ואינה מובנת ע"י הסביבה שגומלת לה במגוון של הצקות והתעללויות עד כדי שלילת מעמדה המשפטי והפקדתה בידי אפוטרופסים, כאשר אחד מהם מתעלל בה גם הוא.
והגולגלות... ליסבת היא במובן מסויים קורבן, אך היא אינה קורבן שותק. היא מודעת באופן טבעי לחלוטין לכך שנשים כמוה, החיות מחוץ לעולם הבורגני המבוסס, אינן מוגנות. כל הנשים בסביבתה הוטרדו והותקפו מינית, לפי תפיסתה זהו סדר הדברים והיא אינה מופתעת ובוודאי שאינה מתכוונת לפנות למשטרה. אך היא גם אינה מתכוונת לשתוק, היא נוקמת ונקמתה יצירתית ואכזרית. דרכה אנו מתוודעים לעולם של אלימות נגד נשים. אלימות שהיא חלק מן הסיפור אך מהווה גם את האג'נדה של הסופר, שהוא בעצמו עיתונאי חוקר. בפתח כל אחד משערי הספר מופיעה סטטיסטיקה יבשה ומטרידה לגבי התעללות ואלימות. איש מן הקוראים כאן לא התייחס לכך. אולי גם בעבורנו אלימות נגד נשים היא חלק מסדר הדברים הטבעי או שאנחנו חלק מן המעמד החברתי "המוגן" ולכן זה נראה לנו רחוק ובלתי רלבנטי?
דמות נוספת שיכולה להתחבא מאחורי העלמה וודנזדיי הצעירה היא העלמה הארייט ונגר הצעירה. גם מאחורי חזותה השלווה מסתתר סיפור מבעית של פחד, אלימות וטרור נגד נשים בתוך המשפחה ומחוצה לה. והשרשרת... כפי שסלאנדר מטיחה בשותפה לחקירה, העיתונאי הישר מיכאל בלומקוויסט, הארייט שותפה בשתיקתה לגורלן הנורא של נשים רבות. כלומר, גם האישה השותקת אשמה בעצם השתיקה וההסתרה.
ומי הן הנשים הנפגעות? נשים משולי החברה, נשים מהגרות, עובדות זרות קורבנות הגלובאליזציה והניכור בחברה המודרנית השבדית (ובעצם בכל מקום). נשים שאינן קיימות אלא בקורבנותן. לרסון מנסה לגאול אותן מהאין ולהנכיח אותן בעולם. בדרך זו הוא משלב אג'נדה חברתית התוקפת את הגלובאליזציה העוקרת אנשים ונשים מביתם ומשליכה אותם למצב פגיע של חוסר השתייכות שעשוי להוביל לאבדון.
ואולי וונדזדיי היא בכלל מיכאל העיתונאי, בן דמותו של לרסון עצמו? האיש אשר מנסה לתלות על חגורת הקרקפות שלו את ראשיהם של נוכלים פיננאסיים למיניהם, נערי פלא של עולם ההיי טק, ספסרי בורסה וכוכבי הכלכלה החדשה, אשר גוררים את כולנו למשברים פיננסיים במעשיהם הלא אחראיים. (נשמע מוכר?) בקיצור, רב הנסתר על הנגלה במבטה של הנערה עם שרשרת הראשים כמו גם ברומן של סטיג לרסון. רומן שונה, יבש ואפל הממוקם במציאות חברתית וכלכלית מרתיעה ומפחידה לא פחות ממעשי הטירוף של הנחשפים בסופו. וכמו במציאות, לא כל האמת יוצאת לאור ולא כל הרעים באים על עונשם.

» ביקורות נוספות של שין שין
» ביקורות נוספות על נערה עם קעקוע דרקון - מילניום #1