ביקורת ספרותית על האישה בלבן מאת וילקי קולינס
ספר מעולה

---

וואו, איזה ספר... (אנחה, וחיוך מרוח מאוזן לאוזן).
טוב, אז ספרי מתח הם לא כוס התה שלי, ובכ"ז התפתיתי לקרוא את הספר הזה, שכה רבות דובר בו.
וזהו, שזה לא ממש ספר מתח כמו שאנחנו מכירים, אלא יותר רומן תקופתי, שטבול באווירת מסתורין וקמצוץ אימה גותית.
מסתבר שוילקי קולינס, ראשון כותבי ספרי המתח, שימש ככוכב הצפון לממשיכיו בז'אנר. עובדה זו ועוד למדתי מהמבוא של אמנון ז'קונט לספר.
הספר מעביר את הלך הרוח באנגליה הויקטוריאנית באופן חי וציורי. הכתיבה אינטליגנטית ומתובלת בהומור דק, הדמויות מפותחות ומשכנעות והסיפור קולח.
קולינס לוקח את הזמן (670 עמודים...) ומאפשר לנו לפסוע בניחותא אל טרקליני החברה הגבוהה באנגליה של המאה ה-19 ולהתוודע אל המנהגים: טיולים בגני האחוזה, צייד, רכיבה על סוסים, ארוחות דשנות, תלבושות מתחלפות, נגינה על פסנתר, משחקי קלפים, שח ודומינו - כי מה כבר צריך לעשות? לנקות? לבשל? לערוך קניות? חס וחלילה-בשביל זה יש משרתים! ולצד אורח החיים המפונק של השכבות העליונות בחברה, אנו זוכים גם להצצה אל ההתנהלות והיחס לשכבות הנמוכות - אלה שעובדות (שומו שמיים) למחייתן. ("שמתי לב שיחס נוקשה לעולם מחזיר לאנשים מהמעמד הנמוך בחיים את בינתם". דברי אחד מרמי המעלה בסיפור).
אנו נחשפים בספר להבדלי המעמדות המקובעים, לאמונות הרווחות, למעמד האישה ("בהיותי רק אישה, שנידונה לחיי עולם של סבלנות, דרך ארץ ושימלניות תחתונות...ולהשתדל לשלוט ברוחי בדרך רפה ונשית כלשהי") ועוד מאפיינים של התקופה.
יש בספר הזה מכל טוב: אהבה, תככים, מזימות אפלות, מאבקי ממון. רגע - זה נשמע כמו פרק משושלת, וזה ממש לא מה שהתכוונתי... אז יש בו גם גלריית דמויות מרהיבה ומהימנה, כתיבה שנונה ורגישה, וכאמור, ערך מוסף של לימוד אורחות התקופה. במהלך הקריאה חיוכים מתחלפים בעצירת נשימה ופעימות לב מואצות וחוזר חלילה.
אפשר לחתום את הביקורת במילותיה של אחת הדמויות בספר: "הרגלים של חיבור ספרותי הם עיסוק שאני מכיר היטב. אחד מההישגים האינטלקטואליים הנדירים שיכולים להיות לאדם הוא היכולת המופלאה להשליט סדר ברעיונותיו. זכות כבירה! והיא נפלה בחלקי."
ואפשר גם בדרך עממית יותר, בפרפרזה על הסטיקר הידוע: יו...יופי...יופי של ספר.

» ביקורות נוספות של ציפי
» ביקורות נוספות על האישה בלבן