ביקורת ספרותית על ילד נוצה מאת ניקי סינגר
ספר מעולה

---

ילד נוצה הוא סיפור על כוחו של הרצון. איך האומץ מתגלה דווקא כשלא מסתכלים, ומה וכמה אפשר להשיג בזכותם.

רוברט נובל, ״לא-ברט״ בפי חבריו לכיתה, הוא חנון אמיתי, חנון הרבה לפני שזה נהיה קול להיות חנון. הוא סובל מהתעללות (אמיתית) מבני כיתתו, ובמיוחד מאחד מהם. עד שיום אחד, במסגרת פרוייקט כיתתי בבית האבות, הוא פוגש את הקשישה אדית סורל, המלמדת אותו כמה דברים על החיים. גב׳ סורל לא ממש מחוברת למציאות, ובכל זאת כשהיא מבקשת מרוברט ללכת ל״בית הצ׳אנס״ הוא יודע שהוא חייב לעשות זאת. מאותו רגע, כל בקשה, אפילו ברמז, של גברת סורל, הופכת לאובססיה אצל רוברט.

רוברט מאמין שלמעשיו יש השפעה אמיתית, ובכוח אמונתו הוא מצליח להגשים דברים שלפני כן לא היה מעז אפילו לנסות. הוא מגלה שלמעשיו באמת היתה השפעה, לא רק בדרכים שחשב אלא הרבה מעבר לכך, ועוזר לא רק לגב׳ סורל אלא גם, ואולי בעיקר, לעצמו.

הספר מאוד מיוחד, חמוץ-מתוק-מריר, מרגש ונוגע ללב. התאורים בספר מאוד מוחשיים, במיוחד בביקורים בבית הצ'אנס שבהם אפשר ממש לגעת במלים.
מומלץ מאוד מאוד, כרגיל, לא רק לילדים.

» ביקורות נוספות של מיכל
» ביקורות נוספות על ילד נוצה