בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שני, 21 במרץ, 2011
ע"י michal_84
ע"י michal_84
צר לי מאוד, אבל לא נשביתי בקסם של "הנערה במרפסת ממול". ולא, לא רק בגלל שאני משווה את הספר ל"אות מאבשלום" הנפלא בזכות עצמו.
הרעיון עצמו של הספר יפה- הוא מתפרש על פני כל המאה הקודמת ומספר בתוכו את הקסם של תל אביב- העיר העברית הראשונה. העניין הוא שהכתיבה של הסופרת בספר הזה היתה כל כך מאולצת שזה כבר ממש היה מעיק! אני מאוד בעד משחקי מילים, אבל כשכל משפט שאני קוראת הוא משחק מילים של משחק מילים, זה כבר מאבד את גבול הטעם הטוב. זה מכביד על הקריאה. אני לא יודעת לגבי תחילת המאה, או לגבי הקהילה הליטאית החרדית, אבל בני נוער חילונים בשנת 2006 לא מדברים ככה!
בנוסף לזה, כל החלק הראשון היה כמעין הקדמה ארוכה. לעומת זאת, החלק השני, ב- 2006 היה קצר מדי, היה חסר בו משהו. הדמויות בספר הן דמויות ללא שום עומק, כמעט. לא ידוע עליהן כלום (חוץ מהסיפור הזה שמקשר בין שני הבתים בתל אביב והן קשורות בו כך או אחרת). עד שסוף סוף הסיפור התחיל לקבל נפח כלשהו- הספר נגמר!
המהדורה הזו של הספר היא מהדורה שניה. ומשיטוט מהיר ב"סימניה" היה אפשר לראות שמהדורת 2006 מיועדת לנוער. אני חושבת שגם אם הייתי קוראת אותו בתחילת שנות העשרה שלי הייתי יוצאת עם חוויית פספוס- ממש כמו עכשיו.
במקרה של הספר הזה, אני חושבת שאם הסופרת הייתה משקיעה יותר בפיתוח הדמויות ופחות בכתיבה המאולצת הזו, הספר היה טוב פלוס.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
