ביקורת ספרותית על הנערה במרפסת ממול - פרוזה # מאת נאוה מקמל-עתיר
ספר מעולה

---

הספר חותם את רעיונותיה של הסופרת המוכשרת באימרה:
"משפחה, איך שלא תהפוך בה,אם אתה לא חוזר אליה היא חוזרת אליך.זה הכח של האדמה הזאת,שקושרת משפחות מחדש."
כל כך נכון!
הספר הוא עלינו כישראלים כציונים כחילונים כדתיים.

גדולתו של הספר הוא רעיון הניגודים שאהבתי כי הוא צובע את הספר בעניין רב...והוא עלינו
דמויות עם ניגודים ענקים כמו:אנשים צבעוניים בחיצוניותם או מהוהים, תל אביב הישנה של פעם ותל אביב של היום,הדתיים מול החילוניים ,גם השפה העברית מתנגנת בספר כחדש מול ישן.ממש פסיפס של צבעים...

הרעיון השני שאהבתי בספר הוא מוטיב המשפחה הכח שהוא נותן או לוקח...אם היינו יכולים לראות בפרספקטיבה של דורות כל אחד מאיתנו זה היה יותר ממרגש כי כל אחד מאיתנו הוא עולם.

הספר הוא על דורות של אכזבות ואהבות לא ממומשות וחבל אך גם על תעצומות נפש ענקיות של דמויות ובעיקר הספר הוא על סודות המון סודות.
ספר מקסים ורגיש

» ביקורות נוספות של חני
» ביקורות נוספות על הנערה במרפסת ממול - פרוזה #