ביקורת ספרותית על אלגנטיות של קיפוד מאת מוריאל ברברי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 5 במרץ, 2011
ע"י maayan


מסיכות.
כולנו עוטים אותן - ואף אחד לא מודה.

לא במקרה מתרחשת עלילת הספר בבניין המאוכלס באנשי החברה הגבוהה. אנשים שהציפייה החברתית שלנו מהם, היא שיעטו מסיכות רבות - וברורות מאליהן.
כי זה מה שאנחנו מצפים מהם.
וכאן, בדיוק במקום הזה - זה מסתבך.

כי במוקד הספר, עומדות דווקא דמויות, שלא היינו מצפים מהן לעטות מסיכות - ובטח לא מהסוג שהן עוטות: שוערת הבניין, המנקה הזרה וילדה בת 12, שמנפצת את המשפט הנדוש - ילדים לעולם יהיו האמיתיים והשקופים ביותר בעולם.

גם המחברת כותבת בדיוק באופן שמצופה ממנה - היא באה מעולם הפילוסופיה, מה שמשתקף היטב בסגנון הכתיבה ובפיסות הידע מעולם התוכן הזה, אשר זרועות בספר, נטולות כל הקשר. כי זה מה שהיינו מצפים ממנה לעשות.

מסיכות.
כולנו עוטים אותן - ומעטים מאיתנו מרשים לעצמם להיות מודעים.
הדמויות במוקד הספר הזה, נכללות בקבוצת המעטים הללו.
טוב או רע? זאת כבר שאלה פילוסופית.. ;-)
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ