ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 27 בפברואר, 2011
ע"י אורי רעננה
ע"י אורי רעננה
ספר מענין
הספר מתארת שתי תקופות, זו שקדמה לשירות הצבאי וזו של השירות ואחריה.
הראשונה מתוארת בצורה חלבית. פוחדת לנגוע בחוויות החיוביות או השליליות.
היא מתארת תופעות כאילו מבעד מסך ניילון שקוף למחצה.אין בהם עוצמה.
והלא עיצוב האדם הוא מהתקופה הזאת.
היות ואני מכיר מספיק קיבוצניקים, אומר כי התיאור הזה מחטיא את המטרה.
בקיצור ,נוגע לא נוגע.
אל תתפתו לפרסומת לספר שמתארת כי היו רמזים לשבר.
החלק השני הוא תיאור השבר בשירות הצבאי שבו השתחררה הכותבת על סעיף חוסר כשירות).
כאן הכתיבה חזקה יותר ומתמונה מטושטשת של אירועים וחוויות אנו עוברים לעצמות של מפגשים עם "החיים".
היות והפרק הראשון תופס כ 80% מהספר, הרי לא נותר מקום לדון ולהרחיב גם בשני. וכך יצאנו מפסידים מזה ומזה.
חבל.
הספר קריא, כתוב בצורה קולחת, ועדיין יש בו טעם של החמצה.
אולי בספר הבא שלה תעז יעל נאמן יותר.
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
