ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 בפברואר, 2011
ע"י אלזה
ע"י אלזה
ראשית התמונה שמופיעה על העטיפה יפהפיה. הספר עצמו שנוי מבחינתי במחלוקת. מצד אחד אני מורידה את הכובע בפני ויקטוריה היסלופ על שהיא נוגעת בנושא מיוחד ומעניין כמו מושבת מצורעים, במקרה זה בכרתים, על הצרעת עצמה, על בידודם של המצורעים ועל התמודדותם מול החברה הסולדת.
עם זאת לא כל סופר הוא סאראמגו, והיסלופ נוגעת בשטחיות בנושא, מרפרפת סביבו ולא מצליחה לחדור באמת לספינלונגה היא אי המצורעים. בסופו של דבר היא גולשת לרמה של רומן רומנטי.
עם זאת הספר פותח לפנינו עולם שכמעט ולא שמענו עליו, חוץ הירושלמים הותיקים שבימי ילדותם שמעו על בית המצורעים הטמא ושצריך להתרחק ממנו.
אני ממליצה על הספר בגלל הנושא.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת