ביקורת ספרותית על ארמון הירח מאת פול אוסטר
ספר טוב

---

חלף הרבה זמן מאז שקראתי את הספר, אבל אני זוכרת שאהבתי אותו ואני בכלל לא מחובבות פול אוסטר המושבעות... נדיר שחולפות הרבה שנים ואני מצליחה לזכור "פיסת חיים" מספר, איזו שהיא תמונה שתלווה אותי הלאה (שכן, לתפיסתי, ספרים רבים מותירים בך שריטות "בלתי מורגשות" או "בלתי מודעות"), אבל מהספר הזה אני זוכרת את הגיבור חי בדירה מלאת ספרים, ספרים שפזורים בארגזים (אם אני לא טועה על רקע מעבר דירה) ואם אינני טועה עוד – הספרים "נטמעים" כך בחייו, הוא קורא את כולם או את רובם – זה דימוי מאוד חזק, ודאי שלביבליופילית כמוני. ועוד אני זוכרת, שבהחלט נהניתי מהספר הזה וקראתי אותו עד סופו, וזהו פרט שאינו טריוויאלי כלל מבחינתי – ולו בשל כך הייתי ממליצה לתת לו לכל הפחות צ'אנס (לדפדף בו, להתחיל לקרוא את העמודים הראשונים וכו').



ואנקדוטה קטנה ואישית על הדרכים המשונות שבהן ספרים מתגלגלים לידינו – אל הספר הזה, ובעקבותיו אל פול אוסטר בכלל, הגעתי לאחר שצפיתי בקליפ של ברי סחרוף "יום הולדת". הנערה שמככבת בקליפ קוראת ספר – לקח לי קצת זמן לצלם את העטיפה בראש ולחפש את הספר וכך הגעתי אליו...נראה לי שזה נושא בפני עצמו לכתוב עליו, איך אנו מגיעים אל הספרים שאנו קוראים, חבל שאין כאן פלטפורמה לכתיבת "חוויות" הקשורות בספרים, רשימות שהן לאו דוקא על הספרים עצמם.

» ביקורות נוספות של נטעלי
» ביקורות נוספות על ארמון הירח