• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הנעלמים

הנעלמים

מאת הרלן קובן

הביקורת של גלית

תמונה של גלית
הנעלמים

הנעלמים

מאת הרלן קובן

הביקורת של גלית

תמונה של גלית
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2004
סדרה:פרוזה
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
yossi
דירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

סימתי לקרוא את הספר ביום וחצי! ספר קולח מעניין ומפתיע! טוב מודה באשמה: אני בתקופה של הרלן קובן. נהניתי מאוד!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של DANTE
DANTE
תמונה של אוליבר
אוליבר
תמונה של VINI
VINI
תמונה של כרובי
כרובי
תמונה של ר י נ ת
ר י נ ת
תמונה של יניב
יניב
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
7קוראים|גיל ממוצע53|43%נשים

על המבקרת

תמונה של גלית

גלית

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
56 ביקורות•661 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של גלית
גלית
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות56
לייקים שקיבלה661
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת18מתח ריגול והרפתקאות14ספרות מקורית13

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של גלית

המורה לאנגלית

המורה לאנגלית

יפתח רייכר עתיר

לפני כשנה הכרתי אדם, נחמד, אנטלגנטי, נעים, בקיצור אדם שכייף להכניס אותו לרשימת החברים שלי שהצטמצמה פלאים לקראת גיל 40. אמנם הצימצום היה בגללי אבל זה נושא בפניי עצמו). לאחר היכרות של כמה חודשים התברר לי שהבחור נישלף מיד אחרי הצבא לשורות המוסד,כמובן שסודות מדינה לא נחשפו מה שכן נחשף היו התחושות והמחירים הכבדים ששולמו בעקבות שירות המדינה מאחורי הקלעים. מה שחזר באופן עיקבי היתה תחושת הבדידות, ההחמצות והאנונימיות המוחלטת. איבוד הזהות תוך כדיי השתלבות בזהיות אחרות. הפאן הזה, הפחות זוהר והוליוודי בחיי המרגלים שלנו תפס אותי ואולי אפילו קצת העציב. את הספר "המורה לאנגלית" אין לי מושג איך השגתי,קניתי, השאלתי... הוא נח ליד המיטה יחד עם ערמה מכובדת של צריכים להיקרא. ... הגיע זמנו! סיימתי אותו ביום עקב שפעת שהצריכה שכיבה ממושכת. נשאבתי לתוכו!!! לא ספר מתח, לא ממש ספר ריגול. מה שכן הספר נוגע בדיוק באותן נקודות של בדידות, סכנה,מחירים שצריך לשלם והחמצות. אני נהנתי, מאוד! גרם לי לחשוב, להעריך,להתעצב ובעיקר להודות לאותם אלו מאחורי הקלעים שבלעדיהם לא הינו מה שאנחנו או אולי לא הינו ביכלל. בפני עצמו לא פאר היצירה אך בעל תוכן חשוב . .

לפני 11 שנים•
★★★★★
•גלית
זה לא שאני לא אוהבת

זה לא שאני לא אוהבת

אורית הראל

ההורים שלנו מזדקנים! זאת עובדה, הזמן נוגס ובולע בלי רחמים. אני בת זקונים שבחרה בחירה מודעת וחופשית להשאר קרוב לההורים, להנות מהטוב, ויש הרבה, וגם מהפחות טוב שלאחרונה התחיל לבקר יותר ויותר. זה קשה! קשה רגשית וקשה תיפעולית. את הספר הנ'ל קניתי במבצע של 20 שח ודיי זנחתי אותו עד שלפני יומיים החלטתי שבא לי ספר בשרגון " עוד רווקה קריריסטית, שנונה יותר או פחות. תחילתו של הספר אכן כזה, נילי בחורה צעירה מבזבזת את זמנה ברומן ארוך שנים עם גבר נשוי, תוך כדי הצגת הקשר בנייהם נכנסת המישפחתולוגיה במישפחתה של נילי הכוללת אחות נוספת ומוצלחת וזוג הורים ניצולי שואה. עד כאן חביב אך לא יותר. לקראת אמצע סוף הספר ( יתכן קלקלן) מתגלה אצל ברכה, אמא של נילי אלצהיימר בתחילת דרכו. כאן אני הרגשתי מעיין בעיטה בבטן, אולי בגלל המצב שלי, אולי מהחששות שלי מהעתיד. הספר עובר הסבה חדה למערכת יחסים בין אם וביתה. יחסים לא פשוטים ולרוב כואבים ומכאיבים. משלושה כוכבים הספר עלה לארבע החלק האחרון טוב אבל קצר ודחוס. סך הכל נהנתי מהספר ואולי נהנתי יותר כי לא היו לי צפיות גדולות ובטח לא חשבתי שאכתוב עליו ביקורת...

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גלית
הגולם והג'יני

הגולם והג'יני

הלן וקר

את התואר האקדמאי שלי עשיתי (כמה מפתיע) בסיפרות עברית. המסלול היה ברור לי, בגריות, צבא ואוניברסיטה. הייתי בטוחה בבחירה שלי ובטוחה בהנאה שמחכה לי בלימודי התואר, אממה, ציפיות לבד ומציאות לבד. בלי להלאות אתכם, תואר ראשון בספרות עברית נחלק לשלושה חלקים: ימי בניים, חז'ל והספרות החדשה. מימי הבניים כנראה הביאו את המרצים שירצו על זמנם האקטואלי, מדור חז'ל הינו מדרשים והרבה ותלמוד (כן , למדתי בבא מציעה פרשת המפקיד במשך שנה פעמיים בשבוע) ואז תגידו לא נורא המדור של החדשה יפצה על הכל... זהו שלא. מעבר ל"תורת הבית החרוז והמישקל, לניקוד, ולאסטטיקה , החדשה בקושי מגיעה לעליות ראשונה ושניה, תחילת המאה העשרים. בעודי מדדה שלוש שנים בחריקת שיניים על ההחלטה ללמוד ספרות עברית מצאתי נחמה דווקא בחלק השני של התואר , b.a הכללי, שם ניגלה לי עולם ומלואו, מאות קורסים לבחירה, נצרות ,איסלם, מצריים הפרעונית, גרוש ספרד, רוסיה בימי סטאלין, לימודי מיגדר, ארכיאולוגיה וכו וכו וכו ריחפתי לי מקורס לקורס כמו בחנות לממתקים טועמת מזה ונותת ביס מזה... ואז הבנתי משהו על עצמי, אני אוהבת לטעום, מספיקה לי נגיעה של הדברים, את העומק אני שומרת ליישום בחיים, לעשיה, לאימהות, לקרירה... והנה קראתי את הגולם והג'יני, ויש שם גולם וג'יני, קבלה, כישוף, איסלם, יהדות, ניויורק, אנושיות, אהבה... מצאתי את עצמי גומעת את הספר וכל כך נהנית... נכון, הספר לא הכי עמוק, לא הכי בכלום אבל זה מה שמהנה בו יש בו הכל מהכל מבלי חפירות. אמר לי פעם מישהו תחביב לא הופכים למקצוע... תחשבו על זה!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גלית
ביום שלוּלוּ בַּבּוּ מתה

ביום שלוּלוּ בַּבּוּ מתה

מיכל בר-פרו

תמיד זה נחמד ומרגש להיות הראשון לכתוב ביקורת לספר באתר כמו הסימניה, עד שלא מתוודעים לאתר של אוהבי ספר תמיד ישנה תחושה של בדידות מעוטית מול הרוב שלא קורא מאלף ואחת סיבות. והנה הגעתי אל הסימניה ופתאום מבול של אנשים וילדים שכל כך אוהבים לקרוא שלפעמים אני ממש מרוגשת לקרוא ביקורות שנכתבות בכזאת אהבה.... אל הספר "ביום שלולו בבו מתה" נחשפתי מיד איך שסימתי את" מלכת היופי של ירושליים" אז החיבור היה זורם והפעם לא ירושליים אלא תל מונד. השפה עשירה, קולחת , חלקה בעירקית(בתרגום מידי לעברית) וכן משעשעת. כל הסיפור סובב סביב מותה של לולו בבו, זקנה נרגנת ,קשה ודיי רשעית, דרך ימי השיבעה הקורא נחשף אל בני המישפחה תוך כדי שזירת הסיפור האישי בעבר ובהווה. הקושי הבין עדתי, ההירכיות בתוך המישפחה , מינהגים ומסורת, אמונות תפלות ומזימות ברמה הקיומית של החיים. מאוד נהנתי, קליל, זורם ומתובל בדיוק!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גלית
עלמא

עלמא

רוני אשכול

רוני אשכול העיזה וכתבה ספר פנטזיה בעברית! דבר כשלעצמו מעורר רצון לטפוח על השכם ולעודד את היוזמה המבורכת, צריך אומץ גדול להתמודד עם "הכרישים "של התחום ואפילו אומץ להתמודד עם "הדגים" היותר קטנים והמוצלחים שבניהם. מראות דעתי הצנועה אשכול עשתה עבודה נהדרת ומהנה, בריאת עולם יש מאין, הפלגה על כנפי הדמיון והמחשת הדמיוני לסיפור עם עמוד שידרה, ניחוחות וטעמים. נהניתי לעבור עם עלמא גיבורת הספר את השלבים של הגילוי, ההתבגרות ,הכאב והתמורות... ספר מתוק להפליא, זורם ומה שלי היה חשוב שאשכול בראה עולם שאני לא מכירה ושמחתי להכיר. לא יודעת לגבי מי שלא קורא את הז'אנר לגבי הקוראים ספר חמדמוד, בתולי ומהנה!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•גלית
אשמת הכוכבים

אשמת הכוכבים

ג'ון גרין

בהמשך לביקורת הקודמת, בה סיפרתי על החנות בירושליים עם המוכר החביב אשר בזכותו קראתי את "הקרקס הגדול לרעיונות", קרתה לי תקלה נוספת. את הספר הנל נשבעתי שאני לא אקנה ולא אקרא, (למרות הביקורות והתשבוחות הרבות, הקונצנזוס בסימניה....אני לא אתנדב לקרוא ספר קורע לב על ילדים חולי סרטן נקודה!) וכך אני בחנות מלהגת ומפטפטת עם המוכר וכמובן הוא מציע לי את אשמת הכוכבים, סרבתי בנימוס ( כן כן עמדתי על שלי לשם שינוי..(: ) ועברתי לבחור ספר נוסף וכך היה, הגעתי עם המוכר לקופה, העברתי את הויזה, הספרים הוכנסו לשקית והגיעה שעת הפרידה(למוכר היה קשה להפסיק לדבר) נקרעתי מהחנות והגעתי הביתה, מאושרת פורקת את השקית ומגלה... את אשמת הכוכבים בשקית...( לא כספר אקסטרה, פשוט כחלק מהקניה) ואז החלטתי שאם זה לא סימן שאני צריכה לקרוא את הספר אז מה כן? וכך בחייל ורעדה ניגשתי למשימה, אולי פחדתי מידי, אולי ציפיתי יותר מידי, אולי אולי ואולי, השורה התחתונה ספר טוב, מציצני לחיי ילדים\נוער חולה סרטן, עצוב מאוד - כן, נוגע ללב- כן, מסקרן- כן, אבל... משהו שם הרגיש שטוח, הסחיטה הרגשית חיפתה על עומק, אולי מכיוון שחולי סרטן חיים על זמן שאול הדברים רצו מהר מידי בלי עומק ,אולי מי שלא שם לא יודע(ושלא נדע!), לא יודעת מה היה חסר אבל חוסר היה! ובתור בכינית מדופלמת שבוכה מפרסומות לשלב הזה לא הגעתי. אולי זאת אני....

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גלית
הקרקס הגדול של הרעיונות

הקרקס הגדול של הרעיונות

מיקי בן-כנען

אני גרה ממש קרוב לירושליים ולמרות הרכבת הנהדרת אני ממעיטה להגיע למרכז העיר. מרכז העיר ירושליים הפך בשנה האחרונה למקום שממש כייף להסתובב בו, מעיין מדרחוב גדול עם מלא בתי קפה וחנויות זולות וחביבות. נאלצתי ללכת לבדיקה ומצאתי את עצמי בעיר ובכדי לא לבזבז את עצמי לדעת החלטתי אחרי ששתיתי עם עצמי אמריקנו בבית קפה חביב, לקחת רכבת חזרה הביתה אבל מה? בדרך לתחנה עניי צדו חנות ספרים, (אתם חברי לסימניה בטח מבינים שלא עמדתי בזה) ונכנסתי... חנות לא גדולה וזולה עם מוכר חביב ודברן שאוהב ספרים ולמרות היותו בעל חנות שנים רבות לא איבד את הניצוץ והחדווה מלדבר על ספרים. וכך אנחנו מפטפטים והוא ממליץ לי על " הקרקס הגדול לרעיונות" המלצה חמה ואישית ,מאוד נילהבת עד שלא היה לי כבר נעים וקניתי אותו עם עוד כמה חברים. יומיים אחרי התחלתי לקרוא. תשמעו, הספר פשוט חמק לי מהאצבעות, עוד לא נשמתי והנה אני באמצע, לקחתי עוד נשימה והוא ניגמר.. ספר מעולה, הסופרת אורגת עולם חצי הזוי על סף הבדיה , בונה אותו שלבים שלבים ויוצרת עלילה אמינה למרות המוטיבים הלא שפויים. בגדול, בסופו של דבר ספר שואה. השואה נכנסת בעדינות, לא לוחצת אך עם זאת נוגעת בנימים הכי קטנים. ארבע דמויות שמתחברות יחדיו ,שמתחברות דרך עברן השואתי. נהנתי כל כך! מומלץ בחום גם למי שנימנע מספרות שואה מסיבות כאלה ואחרות. נותר לי להודות לאותו מוכר חביב שממש אילץ אותי לקנות את הספר הזה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גלית
קארמה דפוקה

קארמה דפוקה

דוד ספיר

שבוע הספר, יורדת במדרגות הנעות בקניון וכמובן רואה דוכן ענק של ספרים,ביכלל לא התכוונתי לרכוש ספרים ,הרגליים הלכו לבד ומי אני שלא אשתף פעולה? והתחלתי לשוטט, להביט בכריכות, למצוא ספרים שהומלצו "בסימניה" וכו וכך עיני קלטו את הספר הנל, קראתי מאחור ונשבתי ברעיון, לקחתי והחזרתי ושוב לקחתי ושיכנעתי את עצמי שזה ספר טוב לטיסה ארוכה שמחכה לי... אבל לא התאפקתי (ואולי חבל כי בטוח הטיסה היתה עוברת בקצת יותר קלות) הספר משעשע ברמות, שנון ומצחיק. מנחת טלוויזיה מצליחה וקריריסית מועמדת לפרס הטלוויזיה הגרמנית, אבל מה? בערב ניצחונה היא מתה! יותר נכון נהרגת על ידי שרידים של תחנת חלל רוסית שצונחים על ראשה, להפתעתה הרבה היא מתה אבל לא ממש וכאן מתחילה שרשרת גילגולים שהיא עוברת ,החוליה הראשונה בתור נמלה... התחלתי את הספר הבוקר וסימתי אותו הערב, 252 עמודים של הומור, הומור עצמי והתשלום על מעשים רעים שגוררים קארמה שלילית. הסופ קצת הזוי אבל למי אכפת ספר מגניב! חביב קליל ומהנה!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גלית
טיפות שלג

טיפות שלג

א.ד. מילר

בחודש האחרון מצאתי את עצמי קוראת פחות מהרגיל, מסיבות אוביקטיביות כמו תיכנון טיסה לתאילנד יחד עם בנותי(כן כן טסות לחודש שלם לתאילנד) או סיבות פחות אוביקטיביות של תירוצים עצמיים (כגון הערמה של ה20 ספרים ליד המיטה לא מושכת מספיק) ובכל זאת באיזה לילה של נדודי שינה ארבע לפנות בוקר לקחתי את "טיפות שלג" והתחלתי, נהנתי לקרוא, השפה קולחת, התרבות הרוסים מענינת, דרך הצגת הספר כמכתב ארוך שכותב הגיבור לחברתו לה הוא אמור להינשא, מעיין וידוי וניקוי חטאים לפני החיים ביחד. אהבתי את ההדרגתיות בה נבנתה העלילה, אהבתי את הרעיון שהקורא מבין לפני הגיבור את התרמית , מזדהה ומבקר בו זמנית את הגיבור.. ספר חמוד,כייפי לקריאה. למה ארבעה כוכבים? כי מיד אחריו בלי הפסקה אפילו לקפה לקחתי ספר חדש ושקעתי בו... לסיכום ספר בהחלט טוב, לא ארוך במיוחד ומעניין.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•גלית

ביקורות נוספות על "הנעלמים"

הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

אחרי ששבוע שעבר קראתי ספר קצת כבד שהשאיר בי מעט מועקה, הייתי צריכה לפרק את המתח. ומה יותר טוב מלפרק את המתח עם ספר מתח?

ובכן, כך נבחר לו הספר של הרלן קובן שמצאתי ברחוב. כריכה בהחלט מזמינה בצבע האהוב עליי והרבה רצון להיכנס לעלילה מסתורית ומעניינת.

וויל סוחב עימו עבר כבד. לפני 11 שנים אחיו קן נחשד ברצח השכנה, אותה שכנה שהייתה לא אחרת מאשר חברתו לשעבר של וויל. לא ברור מה עלה בגורלו של קן, האם הצליח לברוח ולהסתתר מהרשויות או שמא בכלל מת וגופתו לא נמצאה מעולם. כעת, כעבור שנים מאותו אירוע מטלטל, מתחיל הסיפור להיפתח מחדש. וויל, שנמצא באבל על אימו המנוחה, מגלה פרטים חדשים על אחיו שמצליחים לשנות את כל התמונה.

איך לומר זאת... למי שלא מכיר את הסלנג החדש- הרלן קובן הוא קצת "HAS BEEN". הוא קצת מיושן, קצת ארכאי והאמת? עובר את מבחן הזמן אבל לא בהצטיינות יתרה.

זהו ספר באמת לא רע, הקריאה קולחת והסיפור על פניו סוחף. אבל אין מה לעשות, עברו כמעט 25 שנים מאז הוצאת הספר הזה וכבר קראתי ספרי מתח חדשים וטובים יותר, כאלו שהקצב שלהם מסחרר, העלילה יותר מפתיעה והם מצליחים יותר לגעת בסף הגירוי של ימינו.

עם זאת, אין ספק שקובן מוכשר ויודע ליצור אצל הקורא רצון לעבור אל העמוד הבא ואת זה אף אחד לא ייקח ממנו. זה בהחלט ספר שנקרא בקלות ובמהירות ולמרות הכל משאיר טעם של עוד.

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•בר
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

#
אחרי שקראתי כמה ספרים של הסופר, לרוב אני נמנעת מספריו. הוא כותב לא רע ולא משעמם, אבל פיתח נוסחה שחוזרת בכל ספריו. לפעמים כתיבה נוסחתית זה לא נורא, כי אתה יודע למה לצפות. כל ספר חדש של לי צ'יילד, אבי אבות הנוסחה, הוא רב-מכר. אבל, למרות שדמויותיו של קובן שונות אחת מהשניה, הוא לא מצליח לשכנע את קוראיו, בניגוד לצ'יילד, שיש בנוסחותיו משהו חדש ורענן. קובן נוטה להישען על טוויסטים, ומידת הידע שהוא מפגין בספריו (לגבי החוק, פעילות המשטרה או ה FBI, לדוגמה) נמוכה מאד ורתומה לעלילה שהוא טווה.

יש בסיפור בחור טוב, איש משפחה וחבר נאמן, שאיכשהו הצרות נדבקות אליו. (זאת הנוסחה). יש בסיפור המון טוויסטים, מהמופרך אל הפנטסטי, כולל צירופי מקרים מוזרים. קובן גם מאתגר את חוש הצדק של הקורא: אוכפי החוק האמריקאים מעלילים באופן חופשי על אזרחים חפים, במטרה לתפוס ולהעניש פושעים שאינם קשורים לאזרחים עליהם מעלילים. זה לא ממש מופרך, אנחנו מכירים את הפעולה הזאת ממשטרה יותר קרובה אלינו, אבל כנושא (משני) לסיפור, מדובר במניפולציה וגיוס הקורא, נראה לי.
מה עוד? החיים הפרבריים של אמריקה. צאצאי משפחה מתפזרים בארץ הענקית ומגיעים לביקור בחג או בלווייה. לכידות משפחתית היא ערך שקשה להבין על מה היא מסתמכת. איש מבני המשפחה אינו מכיר את האחרים ואת אורח חייהם, מרגע שבגרו ועזבו את הבית.
הספר מתאר מציאות קצת מיושנת, למרות שיצא לאור ב 2002. טלפונים ציבוריים, טלפונים נייחים. מכשיר וידיאו, פקס. "פורומים" באינטרנט. מוזר עד כמה מרגישים מוזר בתיאור מציאות שהיתה קיימת רק לפני כשני עשורים.

הספר הרגיש לי כמו משהו שאתה יודע שפגשת פעם, אבל לא זוכר פרטים. קראתי עד הסוף ולא הצלחתי להחליט האם כבר קראתי פעם. שום פרט, חריג ככל שיהיה, לא הזכיר לי אותו, ובכל זאת ידעתי בכל פעם מה יקרה, בערך.
יש לי רשימה שנקראת "לקחת לאי בודד" כלולים בה ספרים שנגעו בי באופן מיוחד. בקריאת הספר הזה הבנתי כמה טעיתי. הקונספט של אי בודד הוא, שתצטרך להסתפק בעותק מהוה של ספר אחד ולחזור ולקרוא בו שוב ושוב. לכן כדאי לך שהספר שיהיה לך שם הוא ספר שתצליח לשכוח ביסודיות, וכל פעם שתקרא בו הוא יהיה כספר חדש מבחינתך. נכון או לא?

לפני שנתיים•
★★★★★
•yaelhar
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

ההתחלה עם "הנעלמים" של הרלן קובן לא ניבאה טובות. אחרי חוויה מבריקה עם "אל תגלה" מחד, ונפילה מוחלטת עם מותחן אחר שלו מאידך, הציפיות היו פסימיות למדי. העמודים הראשונים אכן הרגישו שבלוניים, עצלניים וכמעט תעשייתיים, עם שמועות מופרכות על דמויות מהעבר וקצב פונקציונלי מדי שאיים להכריע את חדוות הקריאה. אלא שקובן, באקט של להטוטן מיומן, הצליח להניע את גלגלי השיניים של הסיפור בדיוק ברגע הנכון, ולהפוך את החשש ממוצר מדף נוסחתי לחוויית קריאה ממגנטת וסוחפת שלא זלזלה באינטליגנציה.
עלילת הספר עוקבת אחר וויל קליין, גבר החי תחת צילו של אסון משפחתי: אחיו קן הואשם בעבר ברצח ונעלם. כאשר ההווה מתרסק עם היעלמותה הפתאומית של בת זוגו, וויל יוצא למסע חיפושים כפול ומפותל. מה שמציל את הספר והופך אותו מ"עוד מותחן" לדרמה פסיכולוגית ראויה לשמה הוא איכות הכתיבה שתופסת תאוצה בחצי השני, ובעיקר העומק הפסיכולוגי של הדמות הראשית. קובן מצליח לחדור אל תוך מחשבותיו ורגשותיו של וויל, ומציב בפני הקורא קצוות פתוחים מרובים וסיפורים מקבילים שמפעילים את המחשבה ומחייבים מעורבות אקטיבית.
האמינות והנפח של הספר מקבלים משקל סגולי בזכות העוגן המוסרי שלו. הבחירה למקם את זירת הפעילות של וויל וחברו הנאמן סקוורס ב"בית החופש" – מוסד המעניק סיוע והצלה לנערים בשולי הרחוב – אינה משמשת כתפאורה שיווקית או כקישוט. היא מעניקה ליצירה ממד אידאליסטי ועומק חברתי שחודר מתחת לעור. דמותו של סקוורס, על הניגוד שבין חזותו לבין ליבו הרחב, הופכת לאחת מנקודות האור המרגשות בסיפור.
במבחן התהודה הרגשית, הספר אינו מתיימר להיות אפוס היסטורי סוחט דמעות, אך הוא רחוק מלהיות סטרילי. רגעי האובדן, כמו מותה הכואב של שילה והפרק הייחודי המובא מנקודת מבטה הפצועה, נכתבו ב"תכלס" קשוח ונקי מקיטש הוליוודי, מה שמעלה את רף הסיכון והאמפתיה. המבנה העלילתי מוביל לסדרה של תהפוכות דרמטיות בסיום, שבהן הקצוות כולם נסגרים בצורה מרגשת ומספקת, החל מגילוי האמת על זהותה וגורלה של בת הזוג ועד לקשר המשפחתי המפתיע והמרגש שמציב את הכל על מקומו בשלום.
השורה התחתונה: "הנעלמים" הוא מותחן פסיכולוגי טוב מאוד, קצבי וחכם. הוא מוכיח שלפעמים כדאי לצלוח פתיחה מגמגמת בשביל ליהנות מספר שמחזיק את המתח והעניין בצורה מעוררת הערכה, ומספק קלוז'ר ראוי ומלא רגש!

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•ליליאן די
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

חסר טעם וריח...זאת התחושה.
סיפור מבולבל על שני אחים השונים כמזרח ממערב.
גיום, האח הצעיר הוא בחור רומנטיקן ואידאליסט שעוסק
בעזרה לבני נוער במצוקה, ושואף להפוך את העולם לטוב יותר.
פרד הבכור שסובל מרודנות האב, מוציא את התסכול בבריחה
למקומות אפלים שמסבכים את חייו.

הסופר מנסה להעשיר את הסיפור וקופץ כמעט תזזיתית
בשנים קדימה ואחורה, עד שבאיזשהו שלב התחלתי להתעייף..
מתח, מסתורין, ריבוי דמויות, טובים רעים, ילדים מבוגרים, רומנטיקה
הכול מהכול מתובל במתח המתמשך הזה, שמתבהר רק בסצנה האחרונה.

לא קראתי את הספר, צפיתי בסדרה בנטפליקס.
לפחות לא בזבזתי עליו זמן ומשאבים בקולנוע :))
בשורה התחתונה, לא מומלץ.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•michalus
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

ספר מעולה. מלא בטוויסטים ובדמויות מגוונות. כמעט בכל דמות יש טוויסט באיך הקורא מתייחס אליה (אפילו כלפי דמויות ממש שוליות הוא הצליח לעשות זאת!). ממש מומלץ כספר מתח טוב אפילו אחד הטובים ביותר שקראתי בספרות מתח (יחד עם ספר אחד של באלדאצ'י וסטיבן קינג ושלוש שניות של הצמד הנורבגי).

לפני שנתיים•צביאס
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

אכזבה גדולה. רק מתוך כבוד להרלן קובן סיימתי את הספר עד הסוף. ממש השתעממתי. לקרוא ספר כזה אחרי ספר של רם אורן ("אימא", לצורך העניין). זה ממש מורגש. אמרתי לא פעם ולא פעמיים שאני מאד אוהב את רם אורן. ובכן, הספר "הנעלמים" ממש אכזב אותי. הוא לא מעניין. ואם כל הספרים שלו כאלה חסכתי לי הרבה זמן ועוגמת נפש. שוב אומר, רק מתוך כבוד לסופר המשובח הזה נתתי לספר צ'אנס וקראתי אותו. אבל בגדול התאכזבתי.

ד"א אני כבר לא עובד בסיפור חוזר. מסיבות אישיות. מה שכן, תמיד תהיה לי פינה חמה בלב לעבודה הזו. חנות ספרים זה חלום. אבל כרגע כבר לא בשבילי.

נדב.

לפני שנתיים•
★★★★★
•נדב11381
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

הספר מרתק, העלילה עשירה אבל הסגירה שלו קצת מבלבלת. לקח לי זמן להבין איך הכל נסגר.
כל רגע שחשבתי שאני מבינה מה ''האמת'' בספר, התבררו כי טעיתי שוב ושוב ושוב. מותח כמו סרט, אין בלבולים מעבר, כל כמה עמודים קורה משהו גדול.
חלק מהטוויסטים היו צפויים אבל בסה״כ ספר מצויין כמו שמצופה מהרלן קובן.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•Booking_71
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

יש לי חלוקת קשב, והפרעת קשב קלה, וזיכרון צילומי. מה שגורם לי, כשאני קוראת ספר, לזכור ממנו ציטוטים ופסקאות שלמים, ותוך כדי לקמט בידיים בקדחתנות כוס חד-פעמית/ לקרוע גליל טישו שלם למיליון חתיכות/ לתופף מקצב אקראי על הספה, בלי לשים לב מה הידיים שלי עושות חוץ מלהפוך דפים [עד שמישהו בסביבתי הקרובה כבר משתגע לגמרי, ושואג עליי: "די כבר לואיזי, עוד שנייה אני אקפוץ מהחלון אם לא תפסיקי את זה!!!"].
חוץ מזה, אני כמעט תמיד שמה לב לרמזים סמויים שיתבררו בהמשך, ומשפטים תמימים-לכאורה שנאמרים כאילו בדרך אגב והקשר שלהם יתגלה בפתרון התעלומה.

אבל.

הרלן קובן החליט לאתגר לי את המוח ולעשות סלט שלם. ואם נמשיך עם הדימוי, הסלט לא יצא משהו.
תבינו, בדרך כלל אני אוהבת אתגרים. אבל זה?
כאילו קובן ניסה ליצור את ספר המתח הכי מבריק, עלילתי, חדשני, מפתיע ומתוחכם עד כה. בפועל, אני אפילו לא בטוחה מי היה הרוצח בסוף באמת, ולא נראה לי שזה אומר משהו טוב.


****


מישהו רצח מישהי. אחיו של הרוצח [הגיבור] תמיד חשב שהוא מת, אבל הוא, אמו [שכבר מתה] ואחותה של הנרצחת מגלים שהרוצח חי וקיים. ואולי הוא בכלל לא הרוצח! זה כנראה איזה מישהו פסיכופת אחר שדמו נמצא באזור!
במקביל, אהובתו של הגיבור נעלמת ומבוקשת על ידי האף-בי-איי, ונמצאות ראיות לכך שהיא רצחה שני גברים.
כמו כן, לגיבורנו מתגלה שאהובתו- זו ששיקמה ילדים בסיכון מהרחוב- הייתה בעצם מעורבת בהרבה פרשות מפוקפקות יותר ופחות, ובעצם זאת בכלל לא היא! זאת מישהי אחרת שהתחלפה איתה בשם! ומי שהגיבור חשב שזו אהובתו, היא בעצם אשתו של אחיו הרוצח [כנראה] שנהרגה בייסורים בכל מקרה.
לחבר היוגיסט וההיפי של גיבורנו, שהיה בעברו גם נאצי והיום גם הוא משקם ילדים בסיכון, יש קשרים בכל מקום, ולמרות זאת חוקרים אותם בהרבה אופנים וגרסאות כי לחוקר יש תסביכים.
ורגע, חכו! לפסיכופת הרוצח [אולי] יש גם כנופיית רוצחים שלמה משלו! והיא ניסה לחנוק את אחותה של הנרצחת! והוא בעצם לא כזה פסיכופת- רגע, בעצם כן- הוא חוטף את הגיבור ואת אחות הנרצחת ומרמה את האח שבכלל לא רוצח, אבל בעצם זה היה רק מבחן והוא לא הרשע פה! והאח כן רצח! ויש לו ילדה! והוא לא רצח! והילדה היא בכלל של גיבורנו! וחברתו של ההיפי היוגיסט בהריון! ויש הלוויה לאישה שלא ברור מיהי! והגיבור מוצא את אהובתו ומגלה שהיא בכלל אישה שהחליפה זהות אבל לא אכפת לו והוא כבר התרגל לזה! ומשפחת הלא-רוצח נפגשת איתו בחיבוק חם, ואז מסתבר שהוא כן הרוצח! ואחות הנרצחת יורה בו! והילדה שלא ברור של מי היא מאומצת על ידי גיבורנו שמייד מרגיש אליה קשר אבהי חם ואוהב! ואבא של הגיבור מגלה לו שבעצם אחיו הרוצח היה מטורף מאז ומתמיד! וכולם הבינו הכול וחיים באושר ועושר עד הרצח הבא!

עכשיו אפשר לנשום?


****


קראתי את הספר בכלל כי נזכרתי בתקופה שבה אבא שלי קרא את כל הספרים של הרלן קובן, וחשבתי לעצמי שבטח יש בזה משהו טוב אם אבא שלי ועוד מיליון אנשים אהבו את זה.

אבל... כל כך הרבה דחוס בספר אחד, כל כך הרבה טוויסטים בעלילה ודמוית מתחלפות ועובדות שמתנפצות לך בפנים- עד שרציתי לעצור רגע ולעשות סדר בראש. ועד שהצלחתי, בא הפרק הבא ששוב ריסק לי כל תאוריה.
לכאורה זה יכול להישמע כמו המלצה, אז חשוב לי להדגיש: זו לא. גמרתי את הספר בתחושה קצת מרומה, כי אמנם אני מאוד בעד טוויסטים מקוריים שמשאירים אותך בפה פעור, אבל לא בעד שינויים מקצה לקצה בכל עמוד ככה שבסוף לא מבינים מה רצו ממך לעזאזל, מה באמת קרה, והאם יש טעם בלנסות לפענח את התעלומה בכלל.

אז למה שלושה כוכבים?
קודם כל, כי הספר באמת בסדר. לא מצוין ולא גרוע, רק מבלבל ביותר.
חוץ מזה, הכתיבה באמת סוחפת והיא מה שגרמה לי לקרוא את הספר במהירות על-קולית. ובאמת-באמת שרציתי לדעת מי הרוצח בסוף ומה המטרה של כל השתלשלות העניינים- ולכן גם ההתרסקות הגדולה לטעמי בסיום, שהיה לא אמין עד הזוי לחלוטין ולא הבנתי ממנו יותר מדי.


בקיצור, אין לי מושג מה באמת קרה פה, למה כולם כל כך התלהבו [כנראה שאני ממש טיפשה, כי נראה שכולם הבינו פה הכול], והשאלה החשובה ביותר- איך לעזאזל אבא שלי הרשה לי לקרוא את הדבר הזה.


"ובכן, בארט, לדודך ארתור הייתה אמרה: 'תירה בכולם, ותן לאלוהים למיין אותם'. לצערנו, יום אחד הוא הכניס את התיאוריה שלו לפעולה. נדרשו 75 שוטרים פדרליים להוריד אותו. בוא לא נדבר על זה יותר." [משפחת סימפסון]

לפני 12 שנים•
★★★★★
•לואיזיאנה מנטש השקנאית
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

החלטתי לקרוא את הספר לאחר ששמעתי כלכך הרבה עליו ויצר הסקרנות פשוט גבר עלי וחבל שכך, הייתי צריך לשמוע לאמרה " הסקרנות הרגה את החתול " , אבל במקרה הזה הספר לא היה מעניין אפילו את גארפילד.
אני לא התחברתי לספר מכיוון שישנם בספר יותר טוויסטים מאשר בכל פיצוצייה ממוצעת !
זה נראה כאילו קימבנו סיומות של מספר ספרים ואיחדו אותן לספר אחד כך שזה נראה ממש כמו פארודיה :
האישה הזאת היא אישתך , לא בעצם סוכנת , לא בעצם מאהבת אחיך , לא בעצם . . .
אפילו לגיבור הספר נמאס והוא זועק " דייייייי היא סתם זונה שאני לא מכיר " !

לפני 13 שנים•
★★★★★
•VINI
דירוג
דירוג
2.0
לפני 9 שנים

“ספר קליל ומאוד זורם. קצב התרחשויות מאוד מהיר עד שכמעט וקשה לעקוב. אני נאלצתי לנהל רישום של הדמויות (”

13/113
ביקורות על הנעלמים
הבאה
KoniChiwa
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 13 שנים

“בדיוק נשמתי שוב לראשונה אחרי כמה שעות טובות של קריאה. נהניתי כל רגע ורגע . הספר לא השאיר לי שנ”