ספר מקסים שובה לב על חברות והערצה. על משפחה וחברים על הארוס אילן עופרה אחותה מצד האב שוכבת חסרת הכרה היא עושה עם המשפחה תורנות שמירה אצלה. נזכרה מייקי בכל עברה מרגע שהכירה אותה שבאה לחופשה אצל האבא המשותף שהיא בת 12 ומתנהגת כאמריקאית טיפוסית עם האף למעלה. וכן בנסיעות שלה לבקר את עופרה בחו'ל בזמן החתונה של עופרה. עופרה עשתה עליה. לא ראתה בעופרה מתעללת ולא הטרדה פשוט אהבה אותה והעריצה אותה. ראתה ב

לפני הכל אני חייבת להודות, שכמו שהפולניות אומרות - "יש לי סנטימנטים" - ל<mark>אורית הראל</mark>.
קראתי את ספרה "זה לא שאני לא אוהבת" כשחייתי בניו יורק והוא עשה לי משהו טוב. אז... זהו. הודיתי.

לגבי "שם זמני": קודם כל, אהבתי את העובדה שקראתי אותו ב-2013, 20 שנה אחרי שיצא לאור ועדיין הוא היה רלבנטי. אהבתי מאוד את עטיפת הספר (צילום מעולה של רלי אברהמי, איזו צלמת מופלאה ומוכשרת), וגם את הצילום של הראל. מה שכן,

לפני כמה שבועות באחד מהימים המובהקים שמסמלים את חילופי העונות היה יום מאובק וצהבהב. מיד סגרתי את כל חלונות הבית והיום המחניק כבר הביא את אותותיו של רצף עיטושים בזה אחר זה. אני לא אוהבת את החורף, ולכן גם לא אוהבת שמסמנים לי כשהוא מגיע. ובכל זאת, משהו אחד טוב קרה כשממש מחוץ לדלת הבניין חיכה לי ספר נטוש מכוסה בשכבת אבק מכובדת כתוצאה ממזג האוויר הנורא. אימצתי אותו אליי ובתנועות עדינות ומטפלות הסרתי ממ

קראתי את כל ספריה של <mark>אורית הראל</mark>, ספריה כולם קלילים מצחיקים ... מסופר על דיילת שמבטלת את חתונתה ברגע האחרון, קשריה עם סבתה האהובה שהצליחה להכירה יותר טוב מכל אדם אחר, טיפול פסכולוגי מפורט, וחשק לראות שוב את הסרט כשארי פגש את סאלי....אפשר להתחרט ולתת ארבעה כוכבים????

ברצוני להגיב על הספר "כל היודע דבר" של <mark>אורית הראל</mark>.
הכתיבה של <mark>אורית הראל</mark>,מעניינת ברצף,היא אינה בורחת למקומות אחרים,מובנת, לא מכבידה, לא מתישה ובקיצור קולעת.מאידך, הספר ארוך מבלי התרחשויות נוספות בסיפור.הסיפור נשאר אותו הדבר יש רק התחלה אמצע מייגע וסוף.ההרגשה שלקחתי עימי מן הספר שהסופרת רוצה שנמשיך לקרוא את ספרה מכיוון שהוא מותח וכולם רוצים לדעת דבר אחד -לאן נעלמה ומדוע .לאחר מכן,אנו חייבים להמשיך

ההורים שלנו מזדקנים! זאת עובדה, הזמן נוגס ובולע בלי רחמים. אני בת זקונים שבחרה בחירה מודעת וחופשית להשאר קרוב לההורים, להנות מהטוב, ויש הרבה, וגם מהפחות טוב שלאחרונה התחיל לבקר יותר ויותר. זה קשה! קשה רגשית וקשה תיפעולית. את הספר הנ'ל קניתי במבצע של 20 שח ודיי זנחתי אותו עד שלפני יומיים החלטתי שבא לי ספר בשרגון " עוד רווקה קריריסטית, שנונה יותר או פחות. תחילתו של הספר אכן כזה, נילי בחורה צעירה מב

ספרה החדש של <mark>אורית הראל</mark> , מביא את סיפורה של סיגלי , שבאמצע החיים ובלא סיבה נראית לעין - אמה נעלמת .
האם - אישה כבת 75 - יפהפיה בעבר ויפה מאוד בהווה , נעלמת מבלי להשאיר עקבות .
הספר חושף בפנינו מערכת יחסים בין אם ובתה , תוך כדי דיאלוג עם החיים של סיגלי בעבר - כילדה , וחייה היום - כאם לילדים גדולים .
ההתמודדות עם שאלות בלתי פתורות וההזדקקות שלנו - להורינו , גם כשאני הורים בעצמנו .
אני אהבתי את ה

כמו שכתוב בתקציר, הספר עוקב אחרי דמות בשם נילי, שהיא בחורה שנונה ומאוד אינטליגנטית, שמנהלת רומן במשך שנים עם גבר נשוי.
הסיפור הוא לא ממש על הרומן עצמו אלא על החיים של נילי, ובמאה העמודים הראשונים אנחנו נחשפים לחוויות ילדות שלה, ולגברים שהיא יצאה איתם לפני שהיא נתקעה על גבר נשוי בשם גדי.

אני רק רוצה להגיד, שהעמודים הראשונים היו לי מאוד עצובים, ושהיה לי מאוד מאתגר לקרוא אותם בשבת.
פשוט הרגשתי כ

בשתי מילים: ספר מצוין.
ובהרחבה קלה: מתחילתו של הספר חשתי, כי ספר טוב מונח לפני. העברית הטובה, העלילה מרתקת, הדילוגים בין הזמנים בעלילה מעניינים ומיוחדים: פעם בימי העושר והאושר בווינה, ופעם הימים הקשים בא"י. הסוף לדעתי התארך מידי, אך אין בו כדי להמעיט אפילו במקצת בעלילתו, וברמתו הספרותית.