לפני כשנה הכרתי אדם, נחמד, אנטלגנטי, נעים, בקיצור אדם שכייף להכניס אותו לרשימת החברים שלי שהצטמצמה פלאים לקראת גיל 40. אמנם הצימצום היה בגללי אבל זה נושא בפניי עצמו). לאחר היכרות של כמה חודשים התברר לי שהבחור נישלף מיד אחרי הצבא לשורות המוסד,כמובן שסודות מדינה לא נחשפו מה שכן נחשף היו התחושות והמחירים הכבדים ששולמו בעקבות שירות המדינה מאחורי הקלעים. מה שחזר באופן עיקבי היתה תחושת הבדידות, ההחמצות

ריגול, מתח, סוכנת בסיפור כיסוי בארצות אויב, סיפור אהבה – מהמרכיבים האלו יכול סופר לרקוח מותחן ריגול פסיכולוגי משובח (עם טאץ' רומנטי). מישקה בן-דוד עשה זאת כשכתב את "אהבה אסורה בפטרבורג" (להלן: פטרבורג), אחד מהספרים היותר טובים שקראתי. גם <mark>יפתח</mark> רייכר-עתיר משתמש באותם מרכיבים, אלא שבדומה לבישול לפי מתכון, שף אחד מוציא תחת ידיו מנות שטעמן גן-עדן ואילו השני ...

העלילה ב"המורה לאנגלית" מתמקדת בסוכנת

בניגוד למדינות אחרות רוב סופרי הריגול הישראלים, ז'אנר שבשני העשורים האחרונים פורח כאן, הם מי שניתן לכנות "לשעברים". כאלה שבעברם שירתו בקהיליית המודיעין. תא"ל (מיל.) <mark>יפתח</mark> רייכר־עתיר, שפיקד בעבר על מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן, הוא "לשעבר" שכזה.

לכתיבה הוא הגיע מאוחר. לאחר שהשתחרר מן הצבא בשנת 1994 שימש במגוון תפקידים במגזר העסקי ובכלל זה מנהל משותף בקרנות הון הסיכון של אוורגרין וסמנכ"ל בכיר בקונצ

את ספרות הריגול ניתן לחלק למעשה לשני תתי־סוגים. ישנם אלו המנסים לכתוב, בדומה למאסטר של התחום, הסופר האמריקני המנוח טום קלנסי, טכנו־מותחנים שמשלבים בין מחקר מעמיק בטקטיקות וטכנולוגיות צבאיות למציאות הגיאופוליטית כמו־אקטואלית. התוצאה היא לרוב ספר מתח עמוס באקשן (אצל קלנסי וגם אצל פורסיית הבריטי הספרים היו גם חכמים מאוד ובקצב אחר, איטי יותר).

דוגמה לספר שכזה שיצא לאחרונה הוא "הרוסי" (הוצאת תכלת, 2

"איש קשה אבנר, קשה לעצמו. גם הוא לא יכחיש זאת ותמיד יאמר: "קשה באימונים - קל בקרב", אבל תשובה לשאלה על איזה קרב אין לו" (עמוד 5).

עלילת הספר "עסקת חבילה" מאת תא"ל (מיל') <mark>יפתח</mark> רייכר-עתיר (הוצאת ספרית מעריב, 2007), נסובה סביב משפחה אחת שמתמודדת עם שורה של תהליכים, שלולים לפורר אותה. גיבור הספר הוא אבנר בן-הר, "מג"ד צנחנים במילואים" (עמוד 8) ואיש אגף התקציבים במשרד האוצר, שנאבק לשמר את התא המשפח

תמיד אהבתי ספרי מתח; בנעוריי הייתי קורא אותם בכמויות מסחריות! וכמובן שגם מקומם של ספרי הריגול לא נפקד אצלי. את ספריו של ג'ון לה קארה למשל, אהבתי מאוד. גם בשנים האחרונות קראתי כמה סקנדינביים למשל... דווקא ספרי ריגול לא כל-כך יצא לי לקרוא. אבל ספר ריגול שנכתב ע"י סופר ישראלי זה עניין די נדיר בשבילי, ואין ספק שכישראלי יש לי בכך עניין מיוחד...
ובכן כשקוראים את הספר הזה, ניכר שהסופר בקיא ויודע על מה ה

גיבורת הספר היא יהודייה ילידת אנגליה שפועלת בשירות המוסד ונעלמת, מי שהיה מפקדה בעבר נקרא לנסות לגלות את המניעים להיעלמותה. תוך כדי החיפוש אחריה מתוארות עלילות העבר, דרך האימונים, המערכת המשפחתית שממנה באה הסוכנת וכדומה. ספר מינורי ועדין, על אף הנושאים הקשים המתוארים בו. עיינתי בביקורות האחרות באתר וראיתי שהספר לא כל כך מצא חן בעיני הקוראים, ושהשוו אותו למישקה בן-דוד. דווקא בהשוואה הזו הספר הזה עדי

זהו ספר שהפתיע אותי. לא במובן החיובי.
כשהתחלתי לקרוא שמתי לב, כי בעצם הסופר יותר מתרכז בתיאור המשימות ופחות בתיאור הרגשות של הדמויות. הבלגתי למרות העדפותיי לעומק ברגשות ומחשבותיהן של הדמויות.
אך כשהמשכתי לקרוא, בעצם ראיתי כי אין גם עומק בתיאורי המשימה והעלילה. הם פשוט שטוחים ודלילים לחלוטין. ניסיתי להבין מהיכן זה מגיע, האם קשור לצללים מאחורי המשימה. הגעתי למסקנה כי ניתן להמשיך גם על כנפי הדמיון

רחל/רייצ'ל בת התשע-עשרה עולה לבדה לישראל. יש לה ידע מעולה באנגלית ומבטא מושלם. היא נאה, סקסית ומתוחכמת. כל אלה הופכים אותה ראויה להתקבל לעבוד במוסד. המוטיבציה שלה וההילה שיש בעיניה ללוחמי המוסד הופכים אותה למצטיינת בקורס. בסיום הקורס היא נשלחת למשימה שלה בבירה ערבית (שאת שמה איננו יודעים) כדי להיות שם מורה לאנגלית וכמובן שזה רק הכיסוי לפעולות המודיעיניות החשובות שנועדה לבצע.
חמש עשרה שנה לאחר מכ