ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 26 באוקטובר, 2010
ע"י יוֹסֵף
ע"י יוֹסֵף
במילה אחת: אכזבה. סיפור המסגרת על אדמו"ר חסידי הנוטש את עדתו בחשאי כדי לנדוד אל פסגות הרי טיבט, טומן בחובו אפשרויות של סיפור טוב ומאתגר. לכן גם לקחתי אותו מהספריה מיד כשראיתי אותו. בפועל, זהו סיפור שלא מצליח להתרומם מעל הקיטש של אמרות חסידיות נחמדות, מיסטיקה יהודית ובודהיסטית בגרוש. הגיבורים לא אמינים, נדושים ושטחיים. השינויים שעוברים על הדמות הראשית במהלך העלילה מאוד לא מרשימים. תוסיפו לזה לא מעט רעיונות מהשבתאות בלבוש חסידי, והנה לכם סיפור מבוזבז.
האמת היא שההתרשמות שלי מחיים באר הייתה מאוד טובה אחרי קריאת 'חבלים' המצויין לפני כמה שנים, והביוגרפיה המשולשת שלו על ביאליק ברנר ועגנון, ולכן ציפיתי לספר מעמיק מורכב ומאתגר. אני לא אוהב לבקר סופרים אבל יש לי הרגשה שאת הספר הזה חיים באר לא כתב מדם ליבו כמו חבלים, אלא יותר כדי לרצות את ההוצאות המסחריות. מרגישים שחיים באר עשה מחקר כזה או אחר על התרבות החסידית, ליקט סיפורים ומנהגים כאלה ואחרים, אולי אפילו אזוטריים, אבל את הנקודה הפנימית של התנועה הזו, אני חושש שהוא החמיץ. מה שכן הוא עשה לי חשק לקרוא את 'גוג ומגוג' של בובר (שרובץ אצלי בספריה) שמוזכר בספר לא אחת.
אם מצפים לסיפור קליל עם ניחוחות חסידיים ונגיעות של מיסטיקה מזרחית, בשילוב עם סיפור אהבה קיטשי, יש מצב להנות מהסיפור. אך אם רוחו של הקורא ביקש ללכת אל מקום קצת עמוק מזה, אני מסופק.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
