ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 15 בספטמבר, 2010
ע"י rainbow
ע"י rainbow
"סיפרתי לחברה שלי אנה שאני רוצה להיות איומה
ואנה אמרה, ´מה עם הנשמה שלך?´
´מה איתה?´ אמרתי."
המשפט הזה קנה אותי ולא סתם, הוא זרק אותי שמונה שנים אחורה. הייתי נערה מתבגרת לא פשוטה, גם אני רציתי לעצבן ולהכאיב להורים שלי, גם אני רציתי לטלטל ולזעזע אותם, גם אני רציתי להיות איומה. מי לא רוצה? :)
בהזדמנות הראשונה שהייתה לי התחלתי לקרוא את הספר.
הציפייה הייתה גדולה וכך גם האכזבה.
העלילה כבדה מה שמונע ממנה מלהתרומם, לדעתי לודאטו הפיל את עצמו בפח, הוא רצה לכתוב רומן ספק למבוגרים, ספק לבני נוער, שיהיה מין ספר כזה בלי גיל, הוא רצה לכתוב ספר בגובה העיניים שכאילו נכנס לראש של הצעירים ונחשף בפני מחשבותיהם ושאנחנו הקוראים נגלה שיש עוד דברים המטרידים את בני הנעורים חוץ ממחשבים וסמים, הוא רצה לעזור לנו להיכנס לתוך משפחה ברגעים שהיא הכי לא רוצה להיראות.
התוצאה הסופית היא עלילה משעממת שמדשדשת במקום לא מתקדמת, לא מתרוממת ולא גורמת לך לרצות להמשיך לקרוא.
במקום ליצור פה דמות שרבים וטובים יוכלו להזדהות איתה ולהיזכר בימים "הנפלאים" של גיל ההתבגרות לודאטו יצר דמות לא אמינה ומשעממת בצורה אמינה.
ועכשיו אם תסלחו לי, אני אהיה מעט שיטחית, אני חייבת להתוודות שגם הכריכה מאוד משכה אותי, מין שילוב של אליס בארץ הפלאות ואמילי המוזרה.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
