ביקורת ספרותית על הגיבורים שלי - ארבע הרצאות תנ"כיות מאת יאיר לפיד
הביקורת נכתבה ביום שבת, 17 ביולי, 2010
ע"י פל


הספר מאגד ארבע הרצאות שנשא יאיר לפיד בבית הכנסת הרפורמי "בית דניאל" ועוסקות בדמויות שונות בתנ"ך, כשהוא מציע נקודת מבט חדשה, שונה ולעיתים בוטה, והכל בשפה עכשווית, קלילה, צינית ומלגלגת.

הספר נקרא במספר שעות קטן - דפים עבים, קטנים, 127 עמודים יותר סיפרון מספר - זורם ומשעשע. פעמים רבות צחקתי בקול בעיקר באזכורים של אבא שלו ובהקבלות שהוא מצא לפוליטיקאים כיום.

כשנדמו קולות הצחוק וסיימתי את הקריאה נותרתי עם תחושה של החמצה אבל במחשבה שנייה - לא צריכה להיות תחושה כזו, כי זה יאיר לפיד- שנון, קליל ושטחי. זה אולי טוב לטור אישי בעיתון, שאותו אני לא תמיד קוראת, אבל בהחלט לא לניתוח דמויות שהם אבות האומה.

ניתוח שמתיימר להיות אופציה לפרשנות הקלסית דתית, עליו להיות מדויק ומקצועי, כמעט מדעי, עליו להתמודד עם הקשיים שהתורה מציבה, להתמודד ולסתור את הפרשנויות שניצברו במהלך אלפי שנים. ולא היא.

בשנים האחרונות אנחנו תחת מתקפה של ספרי פרשנות לתנ"ך החל מתנ"ך שלנו של מאיר שלו, דרך ספריה של יוכי ברנדייס ועכשיו הספר של לפיד. אם כי לפיד באמת הלך רחוק מדי לטעמי. הוא פשוט קובע אכסיומות-

אברהם - פחדן, בטלן ועצוב. אדם שחי בווליום ריגשי מאוד נמוך כל הדיאלוג שלו עם החיים הוא מאוד נרפה ואדיש ומוותר מראש.

שרה- שקרנית, מניפולטיבית וקנאית.

שאול- סתם בחור טוב, סתם בחור שעבר במקרה ושמואל בחרב בו כפוסטר יפה - "בר רפאלי לראשות הממשלה"

שמואל - פוליטיקאי תחמן ומניפולאטור. " שמואל בעודו פורש, מכין את הקאמבק.. זו הייתה תקופה פרימיטיבית ופוליטיקאים ישראלים שנכשלו ופרשו, חוזרים פתאום כאילו לא קרה כלום.

הוא יוצא מנקודת הנחה שהוא יכול לפרש כפי שהוא מפרש כי הוא לא לכוד בכבלים שבהם לכוד האדם הדתי ( אם כי הוא משתמש בביטוי "נמצא בכבלים" ולדעתי זו שפה עילגת מעט) אבל בעיני הוא לכוד בכבלי המודרניזם, החדשנות, ההסתכלות שחייבת להיות "מתקדמת" והפסיכואנליזה הפרוידיאנית. למשל אלוהים - סובל "מפצע ילדות" שהיא הבדידות שהייתה לו לפני הבריאה, ומעשה הבריאה בא כדי לפתור לו את בעיית הבדידות, הוא גם שוויצר כי הוא ברא את האדם כדי שמישהו יראה את כל מה שהוא יצר.

יצחק - אדם מבוהל ומפוחד תוצר של סיפור העקידה שכל החיים מנסה לדאוג לזה שלא ירגישו בו.

משה - חי בתוך ואקום ריגשי המנהל יחס אב -בן עם אלוהים דבר המקשה עליו לבנות לעצמו אישיות עצמאית.

לפיד מעלה נקודה, שלדעתו אין לה תשובה, או שהתשובה שהמקורות מציעים אינה נראית לו, ומציע פרשנות אחרת, תשובה אחרת. אם תרצו קבלו ואם לא אז לא.

לפעמים הוא הרבה יותר נחרץ - התשובה היחידה האפשרית זו התשובה שלו, או במילותיו "יש לכך תשובה והיא התשובה שלי" . לא זו הדרך ולא הכל חרות הפרשנות שכל אחד יכול לקחת לעצמו, כפי שאנחנו רואים בעת האחרונה - כל אחד יכול לכתוב שירים וגם לשיר אותם, כל אחד יכול לכתוב ספר וכל אחד יכול לפרש את התנ"ך והוא רק צריך לרצות.

עוד נקודה לביקורת. ספר הוא לא הרצאה ולא טור בעיתון. גם אם הוא מבוסס על הרצאות ,היה מקום לערוך את ההרצאות ולהפוך אותן לספר. בכל זאת לא מדובר בהרצאות של לייבוביץ או גרשום שלום.

אני לא יודעת תנ"ך יותר ממה שלמדנו בבי"ס, ולכן קשה לי לסתור את דבריו או את פרשנותו שהותירה אותי באי נוחות, אבל מצאתי גם אי דיוקים שמעידים על קריאה מאוד לא מדויקת ( ואני רוצה לחשוב שזה לא במכוון ). למשל – הוא מציין שהאדם איתו נאבק יעקב בלילה היה אחיו עשיו כי רק אחים "תאומים זהים" יכולים להיות שוויי כוח - יעקב ועשיו לא היו תאומים זהים, עשיו היה שעיר ויעקב חלק. חוסר דיוק כזה מעיד על שטחיות,

באופן מאוד חריג, הלכתי לקרוא מה כותבים אחרים. ב"מקור ראשון" התפרסמה כתבה ארוכה ארוכה של אוריה קניג שמציגה את אי הדיוקים והעיוותים בספר של לפיד. שווה לקרוא.

אני לא מסכימה עם האמירה שאם בשיטה זו יתקרב חלק מהציבור החילוני לתנ"ך - הרווחנו. לא הייתי רוצה שאנשים, וילדי, יתחברו לתנ"ך שטחי, רדוד, סלנגי, ופופוליסטי וכנראה מאוד מאוד לא מדויק.

יתכן שכהרצאה הייתי שומעת, צוחקת והולכת הביתה. להוציא את ההרצאות כספר- זה אגו ענק.

ואני בכלל לא ניכנסת לטפטוף התמידי שמישהו לקח על עצמו להזכיר לנו שרק יאיר לפיד יציל את המדינה.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ