ביקורת ספרותית על נערה מאת אלונה פרנקל
ספר מעולה

---

את הספר הראשון בטרילוגיה סיימתי בקושי: לא רק בגלל הנושא הקשה שלו - אני לא מצליחה לתפוס את גודל הזוועה שהילדה הזאת נאלצה להתמודד עימה בגיל כו צעיר, אלא גם בגלל סגנון כתיבה, המייגע בעיניי. בהתחלה התיחסתי בכבוד לחזרות הבלתי פוסקות על אותם המשפטים, כי הבנתי שזה סגנונה המיוחד של המחברת, אבל לקראת סוף הספר זה כבר עצבן אותי נורא.
הספר השני עורר בי כזו תחושת הזדהות שהחזרות האלה כבר לא הפריעו לי כלל, להיפך הרגשתי שהם מוסיפים קסם מיוחד לספר .
בדידות תהומית של נערה, שמאחוריה שנים של חיים לא חיים תחת איום קיומי מתמיד, על רקע התהוות המדינה, בניית תל-אביב ורמת גן ובניית חיים חדשים בארץ זרה ומנוכרת למרות כל הסיסמאות.
הילדה התגברה על הכל והצליחה מאוד - הפכה לאחת מסופרי ילדים האהובים ביותר בישראל, אך הכאב נשאר, והעלבון, וחוסר יכולת לשכוח ולסלוח, והכמיהה למשהו שהתפספס וכבר לא יהיה לעולם, וגם לא נותן מנוחה...
ספר חזק מאוד, אחד הטובים שקראתי ועוד אקרא השנה.

» ביקורות נוספות של נטלינה
» ביקורות נוספות על נערה