ביקורת ספרותית על אמן הסיפור הקצר מאת מאיה ערד
ספר טוב

---

ההגדרה המופיעה בספר לסיפור הקצר היא: יצירה סיפורית בעלת היקף מצומצם ולעיתים אף מצומצם מאד...
באחד השיעורים, בסדנה לכתיבה יוצרת, שמעביר "אמן הסיפור הקצר", נדרשים התלמידים לכתוב סיפור של שש מילים, ומאחר שלא מצאתי שם אף סיפור נחמד - אביא סיפור קצר ביותר, שמסתובב באינטרנט כבר מספר חודשים:

באחת האוניברסיטאות קיבלו הסטודנטים נושא לכתיבת סיפור, כאשר המטרה הייתה שישתמשו בכמה שפחות מילים, אבל הסיפור חייב היה להכיל את האלמנטים הבאים:
1. דת 2. מיניות 3. תעלומה
הסיפור שזכה בציון הגבוה ביותר היה:
אלוהים אדירים!.. אני בהיריון!.. אבל ממי?

ברומן ישנה עלילה והרבה מילוי (Filler) לצידה, מילוי המוסיף נפח ומרחב לסיפור, דבר שמצטמצם למינימום בסיפור הקצר.
ואולם, אם ברומן כמעט ואין גבול למספר העמודים והמילים, הרי שבסיפור הקצר - מעצם הגדרתו ככזה, חייב הכל להיות מתומצת, ללא מקום להתפתחות ולהעמקה של הדמויות והעלילה, ולפי הסיפורים המופיעים בספר - אף לא תמיד עם סיום סגור (ברור וסגור - בסיפור הקצר הקלסי, או פתוח - בסיפור המודרני).
"זה רומן שקיצצו לו את הכנפיים", כדעת אחת הגיבורות שבספר, חוקרת ספרות במקצועה.
ובספר מובאת הגדרתו של אשר ריבלין מ"מונחון לספרות" לסיפור קצר: "מה קורה למי: היכן, מתי, מדוע ואיך."
זה המקום לצפירת הרגעה לכל אותם הקוראים, ואני בתוכם, שה"ניו אנסים" שהובאו - ממש אינם משנים במאומה את חווית קריאת הסיפורים שבספר, ונועדו להתפלספות של הנערים בכיתת הלימוד.
מבחינתי, ראיתי בגיבור מעין "סופר בעל כורחו" הנהנה מהעבר הרחוק - שבו פרסם מספר סיפורים שהקנו לו את תוארו - "אמן הסיפור הקצר", ואשר אינו מודע לאי הרלוונטיות של סיפוריו מהעבר, כשהוא אינו מסוגל לפרסם שום סיפור בעת הזו.
הגיבור, שירד מגדולתו, מסתכל בבוז על הסופרים הצעירים/חדשים שהזמן הוליד, ואינו מבין מה מצאו בהם הקוראים החדשים. זאת, למרות שסיפורם אינו נופל במאום מסיפוריו הוא...
לאורך כל העלילה אין בכוחו של "הגיבור" להחליט על שום צעד בחייו בצורה אמיצה וחד משמעית - ובעיקר בולטת חוסר הוודאות וההחלטה ביחסיו עם הנשים שבחייו, יחס של קירבה -ריחוק לאורך כל העלילה, בחזקת: "מה היא תחשוב עלי", "האם היא אוהבת אותי", "איך היא תגיב אם אעשה כך או כך" ועוד.
בספר ישנה התדיינות רחבה מאד ומפורטת על כל הנושא הסיפורי - דבר שלדעתי יגרום הנאה לכל חובב קריאה באשר הוא. ובאשר לעלילות שבו - רובן יפות.
נהניתי.

» ביקורות נוספות של י. קליש
» ביקורות נוספות על אמן הסיפור הקצר