• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
סערת נפש

סערת נפש

מאת יורם יובל

הביקורת של

תמונה של
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
סערת נפש

סערת נפש

מאת יורם יובל

הביקורת של

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של
הוצאה לאור:קשת
שנת הוצאה:2001
קטגוריה:כתבים וביוגראפיות
הקודמת
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 12 שנים

“בעקבות הביקורת של אוקי, קראתי את הספר המצוין הזה, תודה על ההמלצה ! אין לי הרבה להוסיף. אוקי כתבה דב”

11/35
ביקורות על סערת נפש
הבאה
NickRock
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 16 שנים•2 דקות קריאה

ספר מרתק ונגיש שכתוב בבהירות. ד"ר יובל (או יותר מעודכן- פרופ' יובל :-) מביא בפני הקורא נקודות מבט שונות של חיי הנפש: מעולם הפסיכולוגיה, מעולם הפסיכיאטריה ומעולם מדעי המוח. ההרגשה בעת הקריאה שבכולם הוא מרגיש כמו בבית. הכשרון הסיפורי של יובל בשילוב עם הידע התיאורטי הרחב יוצרים נוסחה מוצלחת ומנצחת.
מצאה חן בעיניי הכנות של יובל שבאה לידי ביטוי במיוחד בפרקים של הטיפול בחשפנית-שם הוא מסביר איך המודעות שלו לרגשות האירוטיים שעוררה בו המטופלת הצילו למעשה את הצלחת הטיפול- והטיפול במטופל הערבי, שם מתאר יובל בפירוט ובאופן מרתק את העברת הנגד החזקה שעורר המטופל בו.הכנות הזאת מציגה את יובל באור אנושי ותורמת -אולי- לניפוץ המיתוס שהפסיכולוג הוא מעין משיח שצריך לבטא רגשות טהורים.
מבין הפרקים האחרים שריתקו אותי נמנים הפרק על הטיפול בהפרעת האישיות הגבולית שהיא ללא ספק אחת ההפרעות הכי קשות לטיפול, והפרק שמוקדש לחלומות והגישה הפסיכואנליטית לפיענוחן. יובל פחות עושה צדק להתפתחיות הטיפוליות והידע הנצבר בפרקים אחרים- למשל הפרק על הטיפול בהפרעות אכילה מאכזב למדי לטעמי. יובל גם לא מדגיש בצורה מספקת את היעילות המוכחת של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בהפרעות החרדה והדיכאון הקל עד בינוני (יעילות שלפחות שווה ולפעמים אף עולה על הטיפול התרופתי).
למרות זאת, בסך הכל ספר די מרתק ומהנה שנוגע בנושאים מרכזיים בעולם הנפש מנקודת מבט היסטורית ועכשווית.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של אינס
אינס
תמונה של נינה
נינה
תמונה של April
April
נ
נמיה
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
6קוראים|גיל ממוצע49|100%נשים

על המבקר

תמונה של

ותיק
חבר מזה 17 שנים
63 ביקורות•4 נבחרות•250 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•שיטות טיפול
תמונה של
ותיק
חבר באתר מזה 17 שנים
ביקורות63
ביקורות נבחרות4
לייקים שקיבל250
דירוג ממוצע3.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת30מתח ריגול והרפתקאות3שיטות טיפול2

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של

ריקודו של ג'ינגיס כהן

ריקודו של ג'ינגיס כהן

רומן גארי (אמיל אז'אר)

בחייו ומותו של אמיל אזאר, שם העט ששימש את הסופר הדגול רומן גארי, הוא כותב ש "כל אזאר כולו נמצא בריקודו של ג'נגיס כוהן". את הספר קראתי לפני קריאת חייו ומותו של אמיל אזאר, ואני די בטוח שזהו אחד הספרים הכי "אזאריים" שכתב גארי תחת שמו האמיתי. הסגנון, ההומור ואפילו קטעים אחדים מהספר די מזכירים את "כל החיים לפניו" של גארי/אזאר.
אני חושב שגארי מגיע ברומן זה לאחד השיאים הספרותיים שלו מבחינת יצירתיות רעיונית, כפי שניתן לראות מתיאור הספר.
מומלץ בחום!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•
לרזות מתחילים מהראש

לרזות מתחילים מהראש

שלמה לוי

ספר מרשים בתחומו, שמיישם בעקרון יסודות טיפול בהפרעות אכילה ומתאים אותם
לבעיית השמנת היתר שממנה סובלים רבים, ואני בינם (כיום לאחר יישום של כמה
רעיונות ששאבתי מכאן ומספרים אחרים/ניסויים עצמיים אני סובל כבר פחות :-))
הספר דוגל בשיטת Non Diet Approach שצוברת תאוצה בשנים האחרונות, כיוון שדיאטות
רבות ופופולריות אמנם מביאות לירידה דרסטית במשקל, אך כושלות לרוב בשלב השמירה עליו
ללא ויתור על מאכלים שאוהבים, עוזר הספר באיתור החסמים הפסיכולוגיים לירידה ושמירה על משקל
ומלמד להבחין בין "רעב קוגניטיבי" שגורם לאכילה שבאה לפצות על צרכים אחרים או רגשות שמתמודדים
אתם דרך אוכל (כעס, עצב, שעמום...ׂ) לבין רעב פיזיולוגי, רגיל.
הספר כתוב באופן בהיר ונגיש, עם פרק על טיפול תרופתי בהשמנת יתר ופרק על תזונה כתוב על ידי דיאטנית.
מומלץ

לפני 11 שנים•
★★★★★
•
האוניברסיטה הקטנה

האוניברסיטה הקטנה

וויל פירסון

סיימתי תואר בהצלחה :-) היו רגעים מעניינים ומרתקים, לצד רגעים בנליים ולצד כאלה
שהוציאו פיהוקים. משעשע היה לפעמים (למשל בפרק "מדע פופולרי" היה מחקר מקורי
בהחלט: מדען הונגרי בשם תמאש ויצ'ק בדק את המהירות הממוצעת והרוחב של הגלים
המקסיקניים באצטדיוני כדורגל. הוא גם טוען שאפשר להשתמש במחקר כדי לנבא
מתי אוהדי כדורגל יעשו מהומות...:-))), לצד שורות ופסקאות מיותרים.
בקיצור, מומלץ כנשנוש קטן בין ארוחות דשנות יותר (במובן המטפורי כמובן).

לפני 12 שנים•
★★★★★
•
الشخصيه الثقافيه والمجتمع العربي

مروان دويري

الشخصيه الثقافيه والمجتمع العربي

مروان دويري

בספרו "אישיות, תרבות והחברה הערבית", דן פרופסור מרואן דוירי- בעל קליניקה בנצרת
וחוקר בתחום פסיכולוגיה בין-תרבותית- באופן מרתק בהתפתחות האישיות הערבית בהקשר היסטורי-פוליטי,
תרבותי-חברתי וכלכלי רחב (של המזרח התיכון).
דוירי דוגל במודל מערכתי systemic שלפיו יהיה פשטני לנסות להבין את התפתחות הנפש בעולם הערבי
בלי לקחת בחשבון שינויים פוליטיים-חברתיים-כלכליים לאורך ההיסטוריה. בחלקו הראשון של הספר
הוא פורש ארבע תקופות היסטוריות שהשפיעו על הקולקטיב הערבי (במודע ולא -מודע הקולקטיבי):
1. אלגאהליה (תקופה לפני תחילת האסלאם) 2. האסלאם 3. תקופת הכיבוש (למשל האימפריה העותמאנית)
4. עידן התחדשות וספיגת התרבות המערבית באופן אינטנסיבי (המאה ה20).
לפי השקפתו של דוירי תקופות אלו הטביעו את חותמם על הזהות התרבותית הערבית בשני צירים:
ציר הקולקטיביות (למשל בחיי המדבר הפרט נשען על ה"קבילה"/שבט כדי לשרוד) מול אינדיבידואליות
ציר השולט מול הנשלט.
דוירי טוען שבהעדר שירותים שמספקת המדינה, או בסיפוק שירותים אלה של רווחה במידה מצומצמת למדי,
נשאר הפרט תלוי במשפחתו, מקבל ממנה תמיכה, הגנה וביטחון כלכלי, אך מצד שני הוא צריך להישאר צייתן
למערכת הערכים והנורמות שלה (שמשקפת את מערכת הערכים הרווחת בחברה). תחת תנאים אלה המימוש
של הפרט הוא במונחים של מידת התאמתו למשפחה ומתרחש בתוכה, ופחות מימוש עצמי. חתירה למימוש עצמי יכולה
להביא לריחוק מהמשפחה במקרים מסוימים, אם הערכים של הפרט והמשפחה סותרים.
דוירי טוען בחלקו האחרון והמסקרן של הספר, שטיפול פסיכולוגי, כפי שהוא מתקיים במערב, דינו הצלחה מצומצמת
בלבד, אם בכלל, בחברות ערביות. במדינות מערביות ההתפתחויות ההיסטוריות-חברתיות (למשל הפרדת מוסדות ממשלתיים
ממוסדות דתיים) הביאו בצורה טבעית להתפתחות תיאוריות פסיכולוגיות שמתמקדות בפרט כישות נפרדת, ואילו בחברות
מסורתיות מזרחיות ההנחה שנפש הפרט היא ישות מובדלת מהחברה היא שגויה , ולכן טיפול שמתמקד בפרט
לבד לא יניב תוצאות. כדוגמה, טיפול פסיכודינמי שיתמקד באלמנטים התוך-נפשיים של המטופל/ת וינסה להביא את המטופל
למודעות והבעה של רגשותיו האמתיים יכול להביא לקונפליקט חזק בינו/ה לבין המשפחה/חברה המסורתית.
דוירי לא מתאר בהרחבה כיצד הוא מדמיין לעצמו טיפול מותאם יותר לחברה שבה הפרט שרוי בסימביוזה
עם המשפחה. הוא מספר על אפשרות Outreach therapy, אך לא מפרט.
הספר כתוב יפה, מרתק וגרם לי לחשוב על עבודתי רבות, כפסיכולוג שעוסק בטיפול. הוא נכתב ב 1997, ומעניין
לחשוב על מה שהתרחש גם מאז, למשל המהפכות בעולם הערבי ולאן הן מובילות בתחום זה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•
החווה

החווה

טום רוב סמית

ספר מופרך ומעייף.
חקירה של אישה בשנות השישים לחייה למזימה מסתורית בחווה,
על הדרך מתגלים כישוריה הבלשיים, מעין אגטה כריסטי מודרנית. כשהגעתי לעמוד 170 הבחנתי שכל כמה
עמודים אני מגלגל את העיניים לנוכח הפנטסטיות (מ-פנטזיה) של הסיפור ותגובה פיזיולוגית זו רק
הלכה וגברה...כל כך סיפורים מותחים יש בעולם הראליסטי, למה צריך לכתוב את זה כל כך פנטסטי?
הייתה לי תחושה בקריאה שהנוסחה של סמית היא, כמה שיותר טוויסטים ומתח, כך הסיכוי יותר גבוהה
לרב-מכר, ולעזאזל עם האמינות...

לפני 12 שנים•
★★★★★
•
שקרים של קיץ

שקרים של קיץ

ברנהארד שלינק

התאכזבתי. קראתי את רוב הסיפורים ונאבקתי לסיימם, לכן וויתרתי על הסיפורים
שנותרו. הרגשתי שהסיפורים נכתבו באופן חפוז, בצורה כזאת שלא משאירה רושם מיוחד
כלשהו (זה הקסם בסיפורים קצרים (אם כבר) -שישאירו רושם מיוחד-לא?) למרות הנושאים המסקרנים
שהם עוסקים בהם. שלינק לטעמי כאן לעתים תכופות חושב את הדמויות עד הסוף ומשאיר
פחות מקום למסתורין. הוא מנסה לדחוס בכוח חיים שלמים לתוך כמה עמודים בכל סיפור.
הנוסחה המנצחת שלו, להיות לא שיפוטי ולא לקחת עמדה (כמו
ב "נער קריאה" הנפלא) נשארת איכשהו מאחור כאן, מאחורי חשיבת הדמויות עד הסוף.
גם הסיפור "איש זר בלילה" עם תפניות מפתיעות, מרגיש איכשהו לא אותנטי, בן כלאיים
של "חטופה" ו "זהות לא ידועה", הסרטים הנחמדים והמותחים עם ליאם ניסן.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•
בנות ריאד

בנות ריאד

ראג'אא אל-סאנע

ספר במשקל נוצה, לא מספק שום תובנה למרות הנושא שהוא מתיימר לדון בו, אך משעשע לעיתים ובכך הוא משיג את מטרתו
מצחיקים במיוחד שני דברים השורה השיווקית ״סקס והעיר הגדולה מאחורי הרעלה״ והמחשבה שהספר עורר הדים כל כך
בעולם הערבי..בטוח גם שרגאא אל סאנע צחקה כל הדרך אל הבנק ( לא שהיה חסר לה כסף מלכתחילה, נראה לי)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•
חזיונות שווא

חזיונות שווא

ברנלף

הספר הוא כמו אגרוף בבטן. מטלטל ומצמרר לעתים ונוגע ללב לעתים אחרות
הוא מתאר את תהליך הדמנציה שפוקדת את גיבורו, שמשילה מעליו שכבה אחר
שכבה של זיכרון, של תודעה, של משמעות, עד לקריסה מוחלטת של הדבר הזה שאנו קוראים לו
"עצמי" או "זהות".
הנדריק יאו מרסמן/ברנלף מפליא לתאר את הדמות הבלתי נשכחת הזאת, מארטן
קליין, והשינויים החלים בה/עליה. יש בספר תובנות על אהבה, זיכרון, קיום
שבאים בטבעיות, כבדרך אגב כזאת. לעתים תכופות סימנתי משפטים שלמים, שארצה
לקרוא מדי פעם. הכתיבה של ברנלף מלאת חן, ומבחינת חווית הקריאה הספר הזכיר
לי איכשהו את "כל החיים לפניו" של גארי/אזאר, בכך שהוא נע בין עצבות וסיטואציות
נוגעות ללב לבין סיטואציות קומיות, כאשר הקומיות הופכת לפארסה מחניקה, ככל
שמתקדמת הקריאה.
זהו ספרו הראשון של ברנלף המתורגם לעברית, וכולי תקווה שיתורגמו ספרים אחרים
שלו בעתיד.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•
היא, אני והסתיו

היא, אני והסתיו

סלמאן נאטור

אוווי, העבודה השיווקית הזאת על גבי כריכת ספרים, הסופרלטיבים האלה.
בספר שלפנינו, עם תמונת עטיפה יפה כל כך, ושם מסקרן, וקל הפיתוי לקרוא.
אלא כגודל הפיתוי כך גודל האכזבה, לטעמי. ספרו של נאטור הוא פספוס,
הדמות הראשית שהיא "ספק דמות אלגורית, ספק דמות בשר ודם" כפי שמצויין
בגב הכריכה, נשארת תקועה באמצע, לא מתפתחת לכיוון זה או השני, מה שיצר
אצלי תחושה של גיחוך לפעמים, כי ברור שנאטור מנסה, אולי יותר מדי בכוח, לעלות
שאלות חברתיות ופוליטיות נוקבות, בצורה של רומן.
השפה של נאטור יפה, ויש פה ושם משפטים מנוסחים בצורה מעולה ומעוררי מחשבה.
מעניין במיוחד התיאור של טקס הוצאת השד מהדמות הראשית, שבני הכפר משוכנעים
שנכנס בה (לא אכנס כאן יותר לפרטים כדי לא לקלקל למי שרוצה לקרוא).
התיאור הציל משהו את הקריאה עבורי מתחושה של יומרנות ושל ספר מתיש. בסך הכל, חבל.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•

ביקורות נוספות על "סערת נפש"

סערת נפש

סערת נפש

יורם יובל

יורם יובל הוא לא מורי ורבי בתחום הטיפול בנפש, יחד עם זאת אני כותבת שורות אלה בדחילו ורחימו עם המון הערכה לאדם ופועלו. אני סבורה שהוא מהפסיכיאטרים הטובים ביותר שיש בארצנו, יש המון מה ללמוד ממנו גם לאוכלוסיית המטפלים וגם לכל מי שבנינו שלא עוסק בתחום אבל מעוניין ללמוד דבר או שניים על מהות הטיפול הפסיכולוגי.
לקח לי זמן להגיע אל הספר הזה, היתה לי הנחת עבודה מה אני הולכת לקרוא ולא התייחסתי לזה כספר לימוד , אני באופן אישי למטרות למידת ושיפור מיומנויות,פונה לכהנים הגדולים החביבים עליי בתחום : ליאלום וורג'יניה סאטיר . קוראת טוב טוב שוב ושוב מה יש להם להגיד, אך מן הסתם הספרים שלהם מציעים פרספקטיבה קצת יותר מורכבת לקורא הסקרן שרוצה לפגוש חדר טיפולים מבלי להתיישב פיסית על ספה.
אם אני יוצאת מנקודת הנחה שזו לא ספרות מקצועית , יובל עדיין מציע לי מספר רבדים להתייחסות: הראשון והבולט ביותר Case Study של מגוון מטופלים הסובלים מהמחלות הבולטות בתחום כגון: דיכאון קליני, פוסט טראומה בהלומי קרב ( וחשוב מאוד להעלות את המודעות במיוחד במדינה מלטינטית כמו שלנו)סכיזופרניה וכד'.
הרובד השני יובל מציע את האמפתיות המופלאה שלו כמטפל כדי להסביר בעצם שכל מחלה או הפרעה ניתנת לטיפול אך לא לריפוי , אפשר לחיות בצילה במיוחד עם יש לך מטפל מעולה, אבל מתישהו השדים שלך יחזרו לרקוד, יחד עם זאת הקורא יכול לראות כיצד הטיפול יכול להציל חיים ולשמר איכות חיים ראויה.
והרובד המקצועי אליו פחות התחברתי וזאת משום שלדעתי הקורא הממוצע לא יכול הבין באמת את סבך הפרמקולוגיה בתחום, יש שם תיאורים של הפרעות עם מגוון רחב של תרופות ומיונם למשפחות שונות תוך ירידה לפרטים הקטנים ביותר על השפעת של אותן תרופות על המוח. בנאדם שלא בקיא בתחום לא אמליץ לו להצטייד ברשימת המכולת הזו ואז לגשת איתה לפסיכיאטר שלו ולהתחיל לשאול על סמך מה שקרא בספר של יובל, למה הוא על תרופה X ולא על תרופה Y. כפי שיובל בעצמו טוען בספר, הפסיכיאטר אמון על ההסברים הספציפים מול המטופל תוך שיתופו בבחירת התרופה.

אז מה היופי הגדול שגיליתי ביובל? היופי טמון בנבירה העדינה בנפשו של המטפל, כיצד המטפל מרגיש , כיצד הוא משתלט תוך שיחה פנימית עם עצמו על מצב כאשר הוא נאלץ להתמודד עם מקרי קיצון אצל מטופליו, לא כל יום תזכו למצוא תרפיסט שיחטוף כסא שיעוף לקראתו באדיבות של אחת ממטופלותיו ולמחרת בבוקר ימשיך את הטיפול בה לאחר שטרח והתאים לה תוכנית טיפולית חלופית.
זהו ספר יפה עם שפע של רגישות של איש מקצוע מעולה , איש טוב לב ויפה נפש וכראיה לכך הוא מסיים את ספרו בציטוט מקסים של אחד הכהנים הגדולים בתחום דונלד ויניקוט:" אני מודה למטופלים שלי, ששילמו כדי ללמד אותי".

לפני 11 שנים•
★★★★★
•נעמה 38
סערת נפש

סערת נפש

יורם יובל

ספר משמעותי הן מבחינת התאוריות אותן מציג יוֹבֵל, והן מבחינת תאורי הטיפול המעשי. 
בספר מובאים תיאורי מקרים של אנשים שיובל טיפל בהם. המקרים והנושאים מגוונים, ומרשים להכיר גם את קו חשיבתו של יובל, המוביל אותו לטיפול. 
התחושה היא של טיפול ב^אדם^ ולא במחלה, מה שעושה הבדל גדול בגישה הטיפולית.
יוֹבֵל טורח ומסכם בסוף כל פרק, את תוצאות הטיפול ומסקנותיו, וכמו בכל הספר, עושה זאת דרך תאורי המקרה ולא כאמירה יבשה.
מומלץ ודאי לסטודנטים בתחום הפסיכולוגיה, וגם למי שתחום הנפש קרוב לליבם ומעוניינים לגעת טיפה בכוחות הנפש החבויים באדם.

"קחו את הכאב, הצער וחוסר האונים ועשו איתם משהו טוב. זה יתרום לכם לאושר, וגם לבריאות."
-יורם יובל-

לפני 3 שנים•טנא
סערת נפש

סערת נפש

יורם יובל

קראתי את ספרו של ד"ר יורם יובל "סערת נפש". הספר מחולק לשלושה חלקים בהם הוא פותח לנו צוהר להבנה של עולם הטיפול הפסיכולוגי, הפסיכיאטרי וחקר המוח. הנושאים מועברים על ידי תיאורם של מיקרים אשר היו בטיפולו של ד"ר יורם יובל ומשולבים בהם הסברים מפורטים על המקרה אבל גם דרך הטיפול, המחקרים בנושא, התרופות הרלבנטיות והדילמות הטיפוליות. לא כל הטיפולים כמובן מסתיימים בהצלחה. המקרים מתוארים בדרך סיפורית את פרטי המקרה, את עולמם הפנימי של המטופלים וכיצד הוא נראה מבחוץ. בשפה ברורה, קולחת ומרתקת. גם ההסברים העיוניים והמדעיים מוגשים בשפה מובנת וברורה. עולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה לא מוכר לרוב ויש סביבו הרבה בורות, אמנות תפלות ושמועות, הספר הבהיר לי והסביר לי דברים רבים בתחומים אלה וללא ספק העשיר את עולמי. הספר לפעמים לא קל לקריאה אבל אני ממליץ עליו בחום לכולם. הוא בהחלט יכול לעזור לכל אחד להבין את הסובבים אותו טוב יותר וחשוב מכך גם את עצמו.

לפני 3 שנים•איל
סערת נפש

סערת נפש

יורם יובל

מעולה! פרופ׳ יובל - מורי ורבי - בספרו הזה נותן פתח הצצה לכל המתעניינים גם אל תוך חידושי המדע והמחקר
בתחום הפסיכואנליטי: הטיפול הפסיכולוגי, הפסיכיאטרי וחקר מדעי המוח וגם אל אופן הגישה לכל מקרה שמוצג ודרכי הטיפול.
תוך הצגת מקרים שונים הוא נוגע בעולמו הפנימי של המטופל, בדרך קבלת האבחנה ו בדרכי הטיפול וכמו כן נוגע לעומק (ולראשונה באופן הזה?) בעולמו הפנימי של המטפל ברגשותיו, בלבטיו...
והכול בחן רב ובדרך סיפורית ולא ״מדעית״ ובשפה מאוד ידידותית וקריאה גם למי שאינו מצוי כלל בעולם המונחים המקצועי (בחלקו האחרון של הספר ישנה רשימה ביבליוגרפית ורשימת מונחים).

לפני 12 שנים•
★★★★★
•
סערת נפש

סערת נפש

יורם יובל

להכנס ממש, אבל ממש, אל תוך נפשו של אדם בלי לקרוע לו ת'ורידים.
לטייל בסימטאות הנשמה הסוערת שמטופל מאפשר, לחוש אותו ומתוך זה לפעול – זה מעבר למקצועיות.

יורם לא רק רואה את האדם שהוא מטפל בו, הוא גם פוגש אותו.

בצורה אנושית , לא מתנשאת, מגיש לנו יובֵל סיפורים מהקליניקה , על מצע הסברים המובן לכל נפש,
הן על שיטות הטיפול והן תאוריות.
תוך כדי הוא מדפדף גם בחולשות המטפלים מהיותם בני אדם (פשוט לא?:)
אז הוא סופג בגדלות פגיעות ובזיונות ממטופלים (במיוחד פרק 4) ודבק באמונתו כי יש לפעול עם המטופל ולא עליו.

בצד האינטנסיביות הבלתי נלאית בטיפול, נמצא תמיד הומור
שמרחיב את החיוך ומזכה את כולם בתוספת חמצן :)


מעבר למקצועיות. אמרתי?
( :

לפני 13 שנים•
★★★★★
•
סערת נפש

סערת נפש

יורם יובל

הספר הזה עושה למדעאומנות הנפש את מה שהשף אייל שני עושה לאוכל.

לא חסרים ספרים בתחום בשפע. זכור לי שד"ר יצחק בנימיני- מנהל הוצאת "רסלינג" אמר על שגשוג הספרות בתחום כך: "יש משהו אסקפיסטי בפנייה של אנשים אל הספרות הפסיכולוגית ואל הטיפול, איזושהי נהייה אחרי הבריחה אל העצמי וגם נוסטלגיה. העיסוק בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכואנליזה בפרט הוא משהו נרקיסיסטי, מענג, שמאפשר לנו לברוח מהיומיום אל הפנימי, אל הנפש."
אני מסכים איתו לחלוטין. פרופ' יובל גורם לאמור לעיל להשמע (ולהחוות) כמענג ונטול כל חטא, כמו לאכול את הפרוסה האחרונה של העוגה כשאף אחד לא בבית.

מה סוד הקסם של הספר הזה ספציפית?
-לא ברדוקציה שמחברו עוקף בהצלחה רבה (אם כי נשאלת השאלה כיצד אדם כל כך מלומד יכול בכלל לעשות רדוקציה פשטנית של נוירוטרנסמיטורים\אמא קרה בילדות כפי שעושים מחברים אחרים רבים)?
-גם לא במגוון הרחב (לא עלינו) של דרכים שונות ומשונות שבהם אפשר להפוך ל"אלמוש" בסלנג באר-שבעי.

אלא החמלה. זהו עוד פריט תעודי המשרטט את דרכה הפתלתלה של רפואת הנפש (ע"ע מישל פוקו) ממצב שבו היינו קושרים אותם לאיזה קיר ליד הבסטילייה למצב שבו אשכרה מטפלים בהם, ומטפלים בהם טוב- ולא רק לעשירים בלבד.
כפי שהוזכר, יובל לא חוסך אף נדבך מהתחום הטיפולי ומושגים כמו "העברה נגדית" שוכנים בנחת לצד ביטויים כמו "מעכב ספיגת סרוטונין".

פרק 4 (או 5) על אלימות בין מטפל למטופל היה מרתק ואמיץ במיוחד. כמו פרק של "מחוברים", רק מעניין.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•Solipsism
סערת נפש

סערת נפש

יורם יובל

האם אנשים שחרדים לעלות על אוטובוס ולהיכנס לקניון הומה סובלים מאגורפוביה, מהתקף אימה, או שהם סתם מפחדים להתפוצץ בפיגוע? האם הדיכאון שכל כך הרבה אנשים סובלים ממנו בשקט הוא בגלל משהו במוח, או סתם בגלל המצב? איך מבדילים בין חרדה מפני המציאות האובייקטיבית לבין הפרעת חרדה?
ד"ר יובל, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקן, מביא סיפורים של מטופלים שעברו טיפול בקליניקה שלו. באמצעות הסיפורים הוא מציג סימפטומים, הפרעות ומחלות נפש, ומתאר את הגישות השונות לטיפול בהם. המקרים מעלים שאלות נפוצות: מתי אפשר להסתפק בטיפול בשיחות, האם ומתי כדאי להשתמש בארסנל התרופות הכימיות הפופולריות, מה ידוע על תפקודי המוח והשפעתם על הנפש ואיך ניתן להשפיע עליהם כדי להקל על הסובלים, עד כמה אנחנו כלואים בגורל שהגנים מכתיבים ועד כמה אנחנו חופשיים לבחור ולשנות אותו.

יש ספרי פסיכולוגיה פופולרית שעלולים להיות מתסכלים. יש הפי אנד: הטיפול מצליח, הבעיה נפתרת. קולו של המספר, שהוא לרוב גם קולו של המטפל, נשמע תמיד כל כך חכם ומשכנע. זה קול שרוצים להקשיב לו ולהאמין לו, כמו קולם של הורים, כמו קולו של המטפל שמחליף אותם. כשזה בפרוזה זה בסדר, חוקי המשחק ברורים. זה נהיה קצת יותר בעייתי בספרות עיון, בעיקר כזאת שיש מאחוריה אג'נדה. תמיד קיימת האפשרות שמישהו מנסה למכור משהו באמצעות הספר - בדרך כלל את עצמו.

לכן חששתי ממפח נפש מ"סערת נפש", ודווקא הופתעתי לטובה. הקול של ד"ר יובל נשמע אנושי ולא מעצבן, אולי בגלל שהוא מקפיד להישאר צנוע, להתלבט בקול רם ולציין את הפאשלות שעשה, את הדברים שהוא מתחרט עליהם, כמו גם את הדברים שהוא גאה בהם. הוא מצליח לעורר אמפתיה אליו כמטפל וכמספר.

הסיפורים מותחים, אפילו משעשעים. הם מעלים בעיות כלל אנושיות דרך הפריזמה היהודית של החיים בישראל ובארצות הברית. אחד הסיפורים החזקים והעצובים הוא על מטופל ערבי ששונא את עצמו ואת המטפל היהודי שלו, מצליח להוציא אותו משלוותו הטיפולית וחושף את הבעיה העמוקה של שניהם. עמוק בלב הספר מוצנעת גם השערה אבולוציונית קטנה ומרחיקת לכת על אוכלוסיית מדינת ישראל: "מדוע העם היושב בציון נוטה לפרנויה?" (אנחנו? מה פתאום, זה הם, הם רודפים אותנו כל הזמן). אבל גולת הכותרת הוא הסיפור הקורע על הרב האמריקאי המטורף, שנכנס לאקסטזה דתית ויצא לשפוך חמתו על הגויים - סיפור שמעורר מלבד צחוק גם תהיות לגבי מבנה נפשם של מנהיגים רוחניים.

לאורך כל הספר הטרידו אותי המחשבות, האם זה חיוני לתאר איך הסוודר הצמוד ומחשופה הנדיב של אחת המטופלות הבליטו את חמוקי גופה המושלם, ולמה זה חשוב לציין שמטופלת אחרת "עושה את זה עם עצמה"? מה הגבול בין תיאור שמשרת את העלילה לבין מציצנות מביכה? מה באמת מרגיש מטופל שהפסיכולוג שלו מבקש ממנו רשות לפרסם את סיפורו, גם אם בעילום שם וטשטוש הפרטים? את מי זה משרת - את הנאת הקורא? את הנאת המספר? את הנאת המו"ל? ואולי המחשבות המטרידות האלה שפולשות לתודעה בזמן הקריאה הן סתם טורדנות כפייתית?

לקראת סוף הספר הסיבה לתיאורים הגרפיים הפכה ברורה יותר. הסיפורים הם מעין אריזה מפתה העוטפת את הגרעין התיאורטי הקשה. במאזן הסופי, העובדות המדעיות (הכתובות בצורה מעניינת וקלה להבנה) אכן ממתנות את המציצנות. וגם אם זו קצת מוגזמת, הנה עוד הוכחה שהפסיכולוג הוא בסך הכל בנאדם. עוד אדם שרוצה לספר סיפור, בתקווה שאחרים יפיקו ממנו הנאה ותועלת.

נ.ב. עצה קטנה לקוראים עם נטיות היפוכונדריות וסוגסטיביות: זה לא תמיד מועיל כל כך לדעת, סתם כך בשביל הכיף, מהם הסימפטומים של טורדנות כפייתית, הפרעה דו-קוטבית, אישיות גבולית או נטיות פרנואידיות.

לפני 5 שנים•דולורס
סערת נפש

סערת נפש

יורם יובל

יורם יובֵל, מטפל פסיכולוגי מוערך ופסיכיאטר בהכשרתו, פורס בספר הזה מבוא מרתק לגוונים השונים של הפסיכולוגיה, תוך הבאת סיפוריהם האישיים של המטופלים שלו.
הספר מחולק לשלושה חלקים: פסיכותרפיה, כלומר הטיפול הפסיכולוגי המוכר, פסיכיאטריה וטיפול תרופתי, ומדעי המוח. בכל חלק מוקדש כל פרק לבעיה פסיכולוגית אחרת- מחרדה ועד סכיזופרניה- ודרך סיפור אישי אחד או יותר אנו מתוודעים למאפייני הבעיה, לדרכי הטיפול בה ולפתרונות האפשריים תוך כדי סיפור המקרה.
הסיפורים עצמם כתובים לא רע, ועל אף שאין מדובר בכתיבה ספרותית של ממש הם מוצלחים ומעבירים את המצב של המטופל. הכותב אמנם שהה שנים לא מעטות בארה"ב וגם ביצע שם לא מעט מהטיפולים המתוארים בספר, אך הסיפורים ספוגים ישראליות במובן החיובי וגם במובן הפחות חיובי של המילה. מה שאהבתי במיוחד בכתיבה הוא שילובם המפתיע של לא מעט פסוקים מהתנ"ך במקומות שהתאימו מאוד ונתנו לספר נופך פילוסופי מעט. בקטע טוב.
החלק המוצלח יותר נמצא בתיאור הטיפול- השיחות, הוויכוחים, הדרך בה יובל עוקף ופותר את הקונפליקטים והמורכבות בטיפול הפסיכולוגי ומתאר למטופל ודרכו גם לנו מה צריך לעשות. יובל לא נמנע מלתאר טעויות שלו ולמרות שאין תיאור מלא של כל מקרה ומקרה אפשר להתרשם מהעבודה המרשימה שהוא עושה.
בין המקרה לטיפול יובל מסביר בבהירות וענייניות את המושגים הפסיכולוגיים, את התפתחות המחקר והדיונים האקדמיים. הוא מביא מחקרים מפורסמים לצד ניסויים חדשניים ומצליח להסביר היטב גם מהלכים מורכבים יחסית. הוא לא נמנע מלתאר גישות ושיטות שהוא חולק עליהם ואין כאן מסמך שנועד להגן דווקא על פרויד או דווקא על הטיפול התרופתי.

בתור סטודנטית לפסיכולוגיה קיים אצלי ידע מוקדם שמן הסתם לא נמצא אצל רוב הקוראים, אבל אני חושבת שניתן להבין וליהנות מהסיפורים כמו גם מהידע הרב, ומדובר בספר עיוני קריא ביותר. למי שמתעניין בפסיכולוגיה זו דרך מצויינת לקבל תמונה רחבה ומעודכנת למדי של הפסיכולוגיה כיום, על שלל גווניה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•מירב
סערת נפש

סערת נפש

יורם יובל

בעקבות הביקורת של אוקי, קראתי את הספר המצוין הזה, תודה על ההמלצה !
אין לי הרבה להוסיף. אוקי כתבה דברים מדויקים אבל מנקודת מבט מקצועית ואילו אני מסתכל על הדברים מנקודת המבט של הדיוטות כמוני בתחום.
מצאתי ספר שדיבר אליי בשפה קריאה ונהירה (למרות המונחים המקצועיים שמסתובבים שם). הספר יוצא למסע מתאר ומלווה טיפול פסיכולוגי של מספר (מגוון) של מקרים הכול ממבט המטפל ומתוך "חדירה לראשו" של המטפל. הפסיכולוג, שנראה להדיוטות כבלתי עביר, בלתי שקוף - מתגלה כאנושי.
היה טוב לבקר בעולם שעבורי הוא זר ותמיד נראה מסתורי.
מומלץ !

לפני 12 שנים•
★★★★★
•
דירוג
5.0
לפני 10 שנים

“לכל מי שרוצה ללמוד קצת על הקשר בין נפש לגוף. בין התת מודע למודע, זה הספר. בניגוד לספרים אחרים מהתחו”