ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 16 במרץ, 2011
ע"י Solipsism
ע"י Solipsism
הספר הזה עושה למדעאומנות הנפש את מה שהשף אייל שני עושה לאוכל.
לא חסרים ספרים בתחום בשפע. זכור לי שד"ר יצחק בנימיני- מנהל הוצאת "רסלינג" אמר על שגשוג הספרות בתחום כך: "יש משהו אסקפיסטי בפנייה של אנשים אל הספרות הפסיכולוגית ואל הטיפול, איזושהי נהייה אחרי הבריחה אל העצמי וגם נוסטלגיה. העיסוק בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכואנליזה בפרט הוא משהו נרקיסיסטי, מענג, שמאפשר לנו לברוח מהיומיום אל הפנימי, אל הנפש."
אני מסכים איתו לחלוטין. פרופ' יובל גורם לאמור לעיל להשמע (ולהחוות) כמענג ונטול כל חטא, כמו לאכול את הפרוסה האחרונה של העוגה כשאף אחד לא בבית.
מה סוד הקסם של הספר הזה ספציפית?
-לא ברדוקציה שמחברו *עוקף* בהצלחה רבה (אם כי נשאלת השאלה כיצד אדם כל כך מלומד יכול בכלל לעשות רדוקציה פשטנית של נוירוטרנסמיטורים\אמא קרה בילדות כפי שעושים מחברים אחרים רבים)?
-גם לא במגוון הרחב (לא עלינו) של דרכים שונות ומשונות שבהם אפשר להפוך ל"אלמוש" בסלנג באר-שבעי.
אלא החמלה. זהו עוד פריט תעודי המשרטט את דרכה הפתלתלה של רפואת הנפש (ע"ע מישל פוקו) ממצב שבו היינו קושרים אותם לאיזה קיר ליד הבסטילייה למצב שבו אשכרה מטפלים בהם, ומטפלים בהם טוב- ולא רק לעשירים בלבד.
כפי שהוזכר, יובל לא חוסך אף נדבך מהתחום הטיפולי ומושגים כמו "העברה נגדית" שוכנים בנחת לצד ביטויים כמו "מעכב ספיגת סרוטונין".
פרק 4 (או 5) על אלימות בין מטפל למטופל היה מרתק ואמיץ במיוחד. כמו פרק של "מחוברים", רק מעניין.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
טנא
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
נהדר. ובמיוחד החמלה.
שאפו! |
|
|
ליז מאילת:-)
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
"אלמוש" זה לא ילד כאפות לפי הסלנג בבאר פשע?
|
|
|
Solipsism
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
חחח וואלה?
האמת ששמעתי על המילה לראשונה בפורום סטודנטים באב"ג, ומשם גיגלתי וגיליתי שזה היה שם של פסיכיאטר ששכן בעיר העתיקה, בתקופה שבה חולי נפש היו האנשים האלה שמסתובבים במעיל ליד מרכז גילת.
הם עדיין שם :-) |
|
|
הלל הזקן
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
"אלמוש" זה סלנג באר שבעי ?!
נסה בבט"ר 13 בשומרון, ינואר 90...:)
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת
