ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שני, 15 בספטמבר, 2014
ע"י נעמה 38
ע"י נעמה 38
יורם יובל הוא לא מורי ורבי בתחום הטיפול בנפש, יחד עם זאת אני כותבת שורות אלה בדחילו ורחימו עם המון הערכה לאדם ופועלו. אני סבורה שהוא מהפסיכיאטרים הטובים ביותר שיש בארצנו, יש המון מה ללמוד ממנו גם לאוכלוסיית המטפלים וגם לכל מי שבנינו שלא עוסק בתחום אבל מעוניין ללמוד דבר או שניים על מהות הטיפול הפסיכולוגי.
לקח לי זמן להגיע אל הספר הזה, היתה לי הנחת עבודה מה אני הולכת לקרוא ולא התייחסתי לזה כספר לימוד , אני באופן אישי למטרות למידת ושיפור מיומנויות,פונה לכהנים הגדולים החביבים עליי בתחום : ליאלום וורג'יניה סאטיר . קוראת טוב טוב שוב ושוב מה יש להם להגיד, אך מן הסתם הספרים שלהם מציעים פרספקטיבה קצת יותר מורכבת לקורא הסקרן שרוצה לפגוש חדר טיפולים מבלי להתיישב פיסית על ספה.
אם אני יוצאת מנקודת הנחה שזו לא ספרות מקצועית , יובל עדיין מציע לי מספר רבדים להתייחסות: הראשון והבולט ביותר Case Study של מגוון מטופלים הסובלים מהמחלות הבולטות בתחום כגון: דיכאון קליני, פוסט טראומה בהלומי קרב ( וחשוב מאוד להעלות את המודעות במיוחד במדינה מלטינטית כמו שלנו)סכיזופרניה וכד'.
הרובד השני יובל מציע את האמפתיות המופלאה שלו כמטפל כדי להסביר בעצם שכל מחלה או הפרעה ניתנת לטיפול אך לא לריפוי , אפשר לחיות בצילה במיוחד עם יש לך מטפל מעולה, אבל מתישהו השדים שלך יחזרו לרקוד, יחד עם זאת הקורא יכול לראות כיצד הטיפול יכול להציל חיים ולשמר איכות חיים ראויה.
והרובד המקצועי אליו פחות התחברתי וזאת משום שלדעתי הקורא הממוצע לא יכול הבין באמת את סבך הפרמקולוגיה בתחום, יש שם תיאורים של הפרעות עם מגוון רחב של תרופות ומיונם למשפחות שונות תוך ירידה לפרטים הקטנים ביותר על השפעת של אותן תרופות על המוח. בנאדם שלא בקיא בתחום לא אמליץ לו להצטייד ברשימת המכולת הזו ואז לגשת איתה לפסיכיאטר שלו ולהתחיל לשאול על סמך מה שקרא בספר של יובל, למה הוא על תרופה X ולא על תרופה Y. כפי שיובל בעצמו טוען בספר, הפסיכיאטר אמון על ההסברים הספציפים מול המטופל תוך שיתופו בבחירת התרופה.
אז מה היופי הגדול שגיליתי ביובל? היופי טמון בנבירה העדינה בנפשו של המטפל, כיצד המטפל מרגיש , כיצד הוא משתלט תוך שיחה פנימית עם עצמו על מצב כאשר הוא נאלץ להתמודד עם מקרי קיצון אצל מטופליו, לא כל יום תזכו למצוא תרפיסט שיחטוף כסא שיעוף לקראתו באדיבות של אחת ממטופלותיו ולמחרת בבוקר ימשיך את הטיפול בה לאחר שטרח והתאים לה תוכנית טיפולית חלופית.
זהו ספר יפה עם שפע של רגישות של איש מקצוע מעולה , איש טוב לב ויפה נפש וכראיה לכך הוא מסיים את ספרו בציטוט מקסים של אחד הכהנים הגדולים בתחום דונלד ויניקוט:" אני מודה למטופלים שלי, ששילמו כדי ללמד אותי".
36 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
נעמה 38
(לפני 11 שנים)
תודה רבה. אבל נסי לחשוב על זה כאמצעי לקרב את אלו שרוצים לדעת מה קורה בחדרי חדרים ועדיין חוששים להיפגש עם מטפל בעצמם.
ובתור חובבת ספרים כאלו , מיטב המטפלים בעולם כתבו ספרים מסוג זה, ואצל אף אחד מהם לא מצאתי זיק של התנשאות, להיפך הדגש היה על קירוב לבבות. ממליצה לך בחום על ספרי הטיפול של יאלום ומחכה לשמוע מה דעתך .
|
|
שירה36
(לפני 11 שנים)
ביקורת מצוינת
לי יש קצת בעיה עם ספרות פסיכיאטרית או פסיכולוגית. אני לא זוכרת איזה ספרים קראתי, אבל כמעט תמיד היה בזה משהו מתנשא, מן טפיחה על השכם, משהו צבוע שלא לומר פורנוגרפי. אני חושבת שמטפלים אמיתיים לא הולכים לכתוב על זה ספר, לפחות לא כזה שמיועד לקורא המציצן, אם כבר אז למטופל עצמו..
|
|
נינה
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
את כל כך צודקת
אבל כבר למעלה מ-20 שנה
שגם רופאי משפחה מחלקים תרופות פסיכיאטריות כמו סוכריות. על כל שטות ואחרי שתיים שלוש מילים. רק תגיד שאתה מדופרס ותקבל. שוב,חשוב להבין: עניין האחוזים שהרופאים מקבלים על תרופות פסיכיאטריות. בזמנו נעשתה כתבת תחקיר בטלויזייה על הנושא. בכל אופן אני מכירה את הנושא ממקום אישי. המהירות והקלות שבה רופאים פסיכיאטרים ורופאי משפחה רושמים מרשמי תרופות הוא על גבול הפשע. |
|
dushka
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
נעמה, אני מסכימה אתך שבמקרים מסוימים אין מנוס.
העניין הוא שנכון להיום זו לא הגישה. אני זוכרת שבשנות התשעים ורדה רזיאל ז'קונט שכנעה מאזינים שפסיכיאטור (כך במקור) זו לא מילה גסה ואין טעם לסבול סתם.
סבבה. אין טעם לסבול סתם, אבל אין טעם לעשות אלימינציה של הסבל. כי המקום שבו מאיינים כל רגש שנתפס כשלילי הוא "עולם חדש מופלא". נכון להיום, ואני אומרת את זה מנקודת מבט של מטופל, לא של מטפל, מחלקים נוגדי דיכאון וחרדה כמו סוכריות. (בלי לדבר על זייבן שהוא כדור פסיכיאטרי שניתן במרשם רופא משפחה כתרופה המסייעת להפסקת עישון ובלי להזכיר ריטלין). |
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
וכמה מקבל הרופא המשפחתי שלי על מרשם לאנטיביוטיקה? או תרופה ללחץ דם? את מודעת לכמות התרופות שבנאדם בשנות השבעים לחיייו מקבל רק בתור כסת"ח?
מהניסיון שלי התרופות ניתנות בשילוב של טיפול פסיכולוגי עם מעקב מתמשך ורציני.
|
|
נינה
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
"יחד עם זאת אני עושה הכול כדי להסביר לכמה שיותר אנשים שטיפול פסיכאטרי שקול לטיפול תרופתי במחלות גופניות ואין מקום לסטיגמות שליליות. לדעתי דיכאון מתמשך הוא רוצח שקט בדיוק כמו לחץ דם או כולסטרול גבוה"
בעניין הזה יש ביננו הסכמה מלאה |
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
נינה אנ ימסכימה עם 99 אחוז מדברייך, אני חוסכת מעצמי טיפול תרופתי עד כמה שאני מסוגלת להחזיק מעמד.
יחד עם זאת אני עושה הכול כדי להסביר לכמה שיותר אנשים שטיפול פסיכאטרי שקול לטיפול תרופתי במחלות גופניות ואין מקום לסטיגמות שליליות. לדעתי דיכאון מתמשך הוא רוצח שקט בדיוק כמו לחץ דם או כולסטרול גבוה
|
|
נינה
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
מישהו יודע כאן
על האחוזים שמקבלים הרופאים הפסיכיאטריים על מרשמי התרופות שהם מחלקים לנו? |
|
נינה
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
שונרא :-)
וואו,תודה רבה רצה לראות |
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
דושקה,אם ניקח לדוגמא דיכאון קליני ונשווה אותו לאוקיינוס אפל ושחור, התרופות הן גלגל ההצלה שיוציא את החולה אל חוף מבטחים
לנסות לצלוח את האוקיינוס הזה בכוחות עצמך יוביל לסכנת טביעה כמעט ודאית. במקרים של מחלות קשות תרופה היא פשוט מחוייבת מציאות כמו אנטיביוטיקה בזיהום. אין ברירה. יובל עוסק בצורך בטיפול תרופתי באופן מאוד מועיל לקורא, לי הפריעה האפשרות שקורא יסתמך על הספר בהתאמת הטיפול התרופתי במקום להאמין למטפל שלו.
|
|
נינה
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
לנעמה
מה פתאום לכעוס?! אנחנו מדברות :-0 קודם כל רוצה להבהיר שדיברתי אך ורק על עצמי. לא הייתי מעזה ואיני נוהגת להמליץ לאנשים על אי לקיחת תרופות. מנסיוני האישי,רוב התרופות הניתנות על ידי הרופאים מיותרות ואף מסוכנות ומסכנות חיים. זאת אמונתי הפרטית לחלוטין על סמך נסיוני האישי על עצמי ועל הסביבה הקרובה אליי. לפני מספר חודשים נכנעתי [מתוך חשש טיפשי עקב חוסר בטחון זמני] ללקיחת אנטיביוטיקה שסיבכה אותי בצרות צרורות! לקח לי 4 חודשים לנקות את עצמי מהרעל ולחזור לעצמי ובי נשבעתי שלא עוד. פעם ראשונה ואחרונה שאני נכנעת. אני באמת ובתמים מאמינה שלגוף יש יכולת לטפל בעצמו ולהבריא את עצמו,אבל זה דורש מן הסתם מחוייבות לדרך חיים אחרת. ובעיקר אמונה ויכולת להשתחרר מן הפחד הגדול שמצליחם להטמיע בנו והצליח להשפיע אפילו עליי להרף שעלה לי ביוקר רב. ולאוקי:כן,גם אני נהגתי להגיד שנניח במקרים כמו סכיזופרנייה [שזאת מחלה קשה לכל הדעות]מחייבת לקיחת תרופות ועדיין אני מאמינה שכך,יחד עם זה מכירה דוגמאות מאנשים שהחליטו לעשות שינוי דרמטי בחייהם [כזה שרק מעטים יכולים לקחת על עצמם] וחסכו לעצמם ניתוחים [הכרחיים כביכול ומצילי חיים] והחלימו ללא ניתוח או לקיחת תרופות.אני מדברת על אנשים שאני מכירה באופן אישי. ושוב,איני ממליצה לאף אחד על שום דבר. לא בחיים ובטח שלא כאן. בכל אופן,זה נושא מעניין לכשעצמו וואו...הפעם באמת חפרתי לעומק! |
|
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
כן, הקלות הבלתי נסבלת של מרשמים - זה כבר עניין אחר. אם אחזור לדוגמה הפשוטה של דלקת הגרון,
פושע בעיני, אותו הרופא שמקל על עצמו ונותן טיפול אנטיביוטי ללא בדיקה שמעידה על מחולל הזיהום. כך, שוב באופן פחות פשטני, ברפואה הפסיכיאטרית.
|
|
dushka
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
נראה לי שהרתיעה נובעת בעיקר מהקלות הבלתי נסבלת של המרשמים.
|
|
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
לנינה, ראיתי את השיח כאן, בהמשך להערתך,
יש לציין כי ישנם מצבים בהם אין אפשרות להשיג איזון, או ריפוי ללא עזרת ה"רעלים" כהגדרתך. אותם חומרים כימיים, תרופות. אם ניקח דוגמה בה השתמשתן בשיחה, זיהום בגרון, אז נכון שיש מצבים של זיהום שאינו דורש טיפול תרופתי כדי שהגוף יחלים ממנו, אבל אם מחולל הדלקת הוא חיידק מסוג סטרפטוקוק איי, הרי ללא טיפול אנטיביוטי, החולה יכול להיחשף לאפשרות של סיבוכים כמו למשל בדלקת ברקמת הלב. כך, באופן פחות פשטני, יש מצבים של מחלות נפש שללא טיפול תרופתי, לא ניתן לאזן את החולה, לא לשפר את מצבו, לא להקל עליו או לרפא אותו. להיפך יש מצבים שללא העזרה התרופתית החולה בסכנה.
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
נינה, קוראים לו מעשיהו לייבניץ והוא אחד משני הדברים היחידים ששווה לראות בארץ נהדרת.
הנה לך ריכוז של כל מעשיות מעשיהו http://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/season11-articles/Article-b84f91c6368b541006.htm?sCh=70947c7f41943410&pId=1161508699 (הדבר השני הוא פינת הליטןף) |
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
נינה אל תכעסי. האמת שאני מזדהה עם הרתיעה מתרופות, אבל במקרה ויש סכנה ממשית לשלומי אני אקח אותן ומבחינתי זה חל על כל פגיעה רצינית.
אני מרגישה שזו חוסר אחריות לעודד אי לקיחת תרופות במקרה שיש סכנה לשלום המטופל. אכן אני צמחונית בכלל לא קשור לצורך בטיפול תרופתי במקרה שלי, אפילו לא ידעתי שיש קשר בין שתי התכונות הללו.
ולא חפרת , נהניתי מכל רגע. |
|
נינה
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
נעמה
אין לי חיידקים בגרון וגם אם יש,לא נוגעת!!!!!!!!!!!!!!
משום מה חשבתי שתזדהי איתי [צמחונית כמדומני,או שזכרוני מטעה אותי?] זה בדרך כלל הולך ביחד. צמחונות/טבעונות והמנעות מכדורים. טוב,מספיק חפרתי. יקיר,תודה רבה-הולכת לבדוק את הקישור |
|
יקירוביץ'
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
נינה-
https://www.youtube.com/watch?v=fzg9Bp408CQ |
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
היי נינה. תודה לך. אלו תרופות לא צריך להאמין רק להשתמש במידת הצורך , כשיש לך חידק בגרון את לוקחת את הרעל בלי להאמין בו?
לדעתי זה תקף גם בתחום הנפש.
|
|
נינה
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
הי נעמה
תודה על הסקירה.קראתי את הספר,ומשום מה אני לא זוכרת התעסקות נרחבת בתרופות :-).ייתכן שזה עניין אותי כל כך שלא מצאתי את זה מתיש?....סתם,לא מתקרבת לרעל הזה ולא מאמינה בו. שונרא-סבא שלו ב"ארץ נהדרת" ? אין לי טלויזיה,אפשר הסבר?האם יש לו דמות בארץ נהדרת? |
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה לכל מי שקרא ואהב שאו ברכה!
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אני חושבת יקירי, שאלוהים השאיר מספיק דברים לא גמורים כראוי בשבעת ימי הבריאה ולכן נותרנו לזרוק כסאות מתוך תסכול על חולשתינו
|
|
יקירוביץ'
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אני חושב
שאלוהים ברא את העולם כדי שסיזיפוס יעלה את הסלע במעלה ההר וכדי שאנחנו נזרוק כיסאות אחד על השני.
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
עוד לא פסה רוח ההתנדבות בעם. אשריך, יקירוביץ. נעמה, אל נא תכבי את התלהבותו.
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
בגילי למדתי שזה חסר תועלת, גם לזורק וגם ל"תופס" וכן ראיתי רהיטים שלמדו לעוף לא פעם ולא פעמיים.
|
|
יקירוביץ'
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
ואת התנסית?
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
יקירוביץ מה אתה מציע? לתפוס את הכסא במעופו? רואים שלא התנסית עוד בסיטואציות כאלה:)
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה אפרתי! בליגה הזו של הפסיכיאטרים תמיד שמחים לקבל עוד מטופלים, רק הבנתי שהתעריף בשמיים
זו אחת הסיבות שעולם הטיפול משנה את פניו לכיוון טיפולים קצרי מועד של CBT
|
|
יקירוביץ'
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אם את רוצה אפרתי, אין לי בעיה.
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
נעמה, יופי של סקירה. את יכולה לברר לי אם הוא פנוי לקבל אותי. לפעמים ממש מתחשק לי
להעיף איזה כיסא על מישהו שיתפוס אותו באדיבות. הסיבה היחידה שאני לא מעיפה כיסאות, היא שאף אחד לא מתנדב שלא לשבור לי אותם על הראש.
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה לי, רץ, מיכאל וחני!
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה אודי. אסי דיין לא השרה את אותה אווירה שיובל כלכך טוב בה.
|
|
לי יניני
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
נעמה אוהבת את הסקירה שלך ואני גם אוהבת את יורם יובל. תודה
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
כול אחד ותחומי חייו - תמיד מעניין להכיר נושאים אחרים ומרתקים שבהם כול אחד מביא את נקודת מבטו האישית
|
|
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מענינת מאד!
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
סקירה נהדרת..
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
חוות הדעת שלך נעמה, מעודדת אותי
להוסיף את הספר הזה של יורם יובל לרשימת הספרים הבאים שאני רוצה לרכוש, בזמן האחרון אני קורא יותר ויותר פסיכולוגיה. לגבי תוכנית הטלויזיה שלו לדעתי הוא זוכה בה להכרה בקרב קהל רחב יותר, בעיקר בזכות העובדה שזה בא אחרי הסידרה המוצלחת במיוחד ״בטיפול״ (עם אסי דיין זכרונו לברכה) שנדמה לי (אם אני לא טועה) שהיא היתה באותה משבצת שידור.
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
גם אני לא מבינה למה אדם בשיעור קומתו צריך תוכנית ראיונות, אך אני חייבת לציין שהוא מצליח להשרות אווירה מאוד נעימה ונינוחה בראיונות שהצצתי בהם
תודה על התגובה:)
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
קראתי אותו לפני שנים, ולמעשה רק את החלק הראשון (של סיפורי המטופלים)
שהיה מעניין, מסקרן וקולח. מאמינה שאשוב אליו מתישהו.
מאז הוא הפך לפרסונה טלוויזיונית מבוקשת (בחינוכית ובערוץ 23) שמנהלת שיחות די מאולצות עם כל מיני סלבריטאים בשקל תשעים, ולדעתי זה די מוריד מהערך שלו. אבל זו רק דעתי. אם כבר טלוויזיה, אז אני נהנית יותר לראות את סבא שלו ב"ארץ נהדרת" מחווה את דעתו המלומדת והנחרצת על סוגיות הרות גורל כמו עד מתי אפשר להגיב להודעה קבוצתית במ'נשמע. |
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
יעל ונעמי תודה רבה!
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
לא, לא כתבתי עליו. קראתי אותו לפני איזה עשר שנים.
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה אלון. זכרתי שלפני כמה ימים כבר אמרת שקראת אותו, אבל לא מצאתי סקירה שלך על הספר, אשמח לקרוא כזו.
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אהבתי את הביקורת.
|
|
נעמי
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
כבר הפנית אותי אליו אבל שמחתי לקרוא את הסקירה המעניינת
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
הוא איש סימפטי, חכם ונעים, ואהבתי את הספר הזה מאוד.
|
36 הקוראים שאהבו את הביקורת