ביקורת ספרותית על האיש שחשב שאשתו היא כובע מאת אוליבר סאקס
ספר טוב

---

ספר עיוני העוסק במדעי המוח ובהפרעות מוחיות שתוצאותיהן מרתקות במיוחד. הספר מחולק לעשרים תאורי מקרה, כולם פציינטים של הנאורולוג ד"ר אוליבר סאקס. מטופלת אחת שומעת ניגון בלתי פוסק של שירים איריים בראשה. אחר סובל מנקיפות מצפון כבדות, לאחר שזעזוע מוח השיב לו את זכרונותיו מערב בו רצח את ידידתו תחת השפעת סמים, מבלי שהיה מודע למעשיו. מטופל אחר איבד את יכולת הזכרון בחייו הבוגרים ומשוכנע שהוא חי תמידית בשנת 1945.

אווירת הפריק-שואו בספר מעוררת אי-נוחות לפרקים. לא תמיד ברור אם השימוש במקרים אנושיים אמיתיים נועד להדגים את פעולת המוח גרידא, או בכדי להשביע את יצר המציצנות של הקוראים. הרי אנחנו קהל שבעבר הלא רחוק הריע למראה אנשים מעוותים בקרקס, וכיום אנחנו עושים זאת באלגנטיות אנונימית על-ידי צפיה בתוכניות ריאליטי.

על כל פנים, המקרים שבספר אכן ממחישים את מורכבותו המופלאה של המוח. מבין הספרים הרבים שמנסים להביא את המדע אל העם, רבים חוטאים במניירות של פופולריות-יתר. "האיש שחשב שאשתו היא כובע", על אף השם הגימיקי, מצליח לקלוע לרמת מקצועיות בגבול שבין מביני-דבר ומסוקרנים חסרי רקע קודם.

» ביקורות נוספות של זוהר
» ביקורות נוספות על האיש שחשב שאשתו היא כובע