ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 2 ביוני, 2022
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
"הדוד טונגסטן" של סאקס זכור לי כאחד הספרים המקסימים שקראתי. ההומור, החביבות הטבעית, האנושיות ואהבת המדע שלו הפכו את הספר מטקסט עיוני משמים-פוטנציאלית לפנינה ספרותית, רגשית ושכלית גם יחד, feel good book במלוא עוצמתו.
לכן גם ציפיתי מהספר הזה - פרי עטו של אותו אדם - לחווייה דומה, מה גם שחלק הארי של המבקרים ב"סימניה" גמרו עליו את ההלל, בכללם כותבים שלא נוטים בדרך כלל להשתפכויות של ממש.
אלא מה, ציפיות לחוד ומציאות לחוד. הספר התפרסם באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, וזכה משום מה לתרגום מיושן וחסר גמישות. הוא עשוי טלאים-טלאים של סיפורים שונים, כולם מנסיונו העשיר של סאקס על מדע ה"נאורולוגיה", ובהתאם לשמו המוצלח של הספר הם מתארים נכויות ותופעות נוירולוגיות רווחות ונדירות שונות ומשונות שהובאו לפתחו של סאקס, בהיותו "נאורולוג" ידוע. לא שהדברים השתנו כל כך הרבה מאז, אבל בקריאת הסיפורים (המעניינים כשלעצמם) לא יכולתי שלא לחוש אי נוחות גוברת והולכת נוכח המניפה העגומה הזו של בני אדם שה"תוכנה" שלהם השתבשה בדרכים איומות ומגוונות במיוחד. לכאורה יש בסיפורים את כל מה שהיה ב"הדוד טונגסטן" - חמלה, אנושיות, סקרנות מדעית - אבל יש בהם גם מין קליניות מדעית מעצבנת, ולאקוניות ספק אדישה, כמו שהייתי מצפה מספר פסיכולוגיה או נוירולוגיה המגולל את סיפורו של ג'ימי ק. מאריזונה לאורך שני עמודים תמציתיים, שכבר שני עשורים חי בלי לאסוף זכרונות חדשים, או עקרת הבית קלרה ג. שחשה ניכור לרגלה הימנית. זה אולי "מעניין", אבל זה גם מחריד ומנותק רגשית. כקורא אין לי שום דרך להזדהות עם קלרה ג. וסבלה המתואר באופן חטוף ואדיש, לעתים אפילו תיאטרלי ("אם חשבתם שזה מוזר, חכו עד שתשמעו את סיפורו של ג'ון מניו יורק שבפגישותיו איתי חשב שאשתו היא כובע!).
לא יודע. אולי הכול זה באמת עניין של תיזמון, וייתכן שבזמנים אחרים הייתי יכול ליהנות מהספר הזה הרבה יותר. בעת הזו קשה לי ליהנות מסיפורים מוזרים ומפתיעים על אנשים שמוחם דן אותם לסבל בל-יתואר.
****
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
פרפר צהוב - הדוד טונגסטן נפלא. אל תהסס.
strnbrg59 - יש כל מיני דרכים לכתוב ספרות מדעית, אפילו על "אנשים חולים". למשל "הגוף" של ברייסון עשה לי את זה בגדול. הספר הזה, על אופן כתיבתו, הסגנון שלו, השפה שלו, העריכה והמבנה שלו - לא עבד לי. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
|
|
|
strnbrg59
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ידעת מראש שהמחבר הוא רופא המספר על
אנשים חולים. למה ציפית, לאנשים בריאים ושמחים?
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
קראתי אותו מזמן.
בהתחלה זה נראה מרתק, אבל בהמשך זה נראה כמו אוסף ביזארי מאוד של מקרים מוזרים שלא ממש מושכים את הקורא.
"הדוד טונגסטן" עדיין ממתין לתורו, בתקווה שהוא יותר מוצלח. |
|
|
סקאוט
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
נשמע ספר לא משהו. תודה על האזהרה.
|
|
|
אפרתי
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
כל המקרים הכי הזויים הגיעו לסאקס? כשהעולם לא היה כפר קטן מחובר תקשורתית אלא עולם ענק? הזוי.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ראית מה זה? מרתק!
|
|
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
'ניכור לרגל'? יש דבר כזה?
|
|
|
כרמלה
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
גם לי היו ציפיות מהספר הזה והן נכזבו.
|
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
