ביקורת ספרותית על קולהאס ואחרים - כל הנובלות - הספריה החדשה # מאת היינריך פון קלייסט
ספר מעולה

---

יש לי תחושה שאני הבנתי אחרת לגמרי את הספר ממה שמקובל לחשוב עליו. אני מדבר על קולהאס.

בקריאה המקובלת של מיכאל קולהאס מאת היינריך פון קלייסט, הסיפור הוא על סוחר הסוסים הישר והעקשן הנאבק עד חורמה על עקרונות הצדק, גם במחיר חייו. אולם קריאה אחרת, חתרנית, מציעה כי זה אינו סיפור על צדק או נקמה – אלא על תמרון שקט, תחכום נשי, והקרבה מתוך אהבה אימהית.

ליזבת קולהאס, שבדרך כלל נתפסת כקורבן בצל האירועים, היא למעשה המנוע הסמוי של העלילה. היא מבינה מהר מאוד את מה שמיכאל אינו מוכן להכיר בו – שאין דרך לשבור את עקשנותו המוסרית. מול קיר זה של נחישות עיוורת, היא נאלצת לעצב אסטרטגיה להצלת ילדיה, גם במחיר ויתור על חייה כפי שהיו.

הקריאה הזו מציבה את מותה לא כאירוע טראגי, אלא כהצגה מחושבת: ליזבת "ביימה" את מותה ויש לשים לב שאכן תיאור מותה מאוד חלקי, כל זאת על מנת לשוב בדמות אחרת – מגדת עתידות מסתורית – ולארגן שרשרת מהלכים שיבטיחו לא רק את הישרדות משפחתה, אלא אף את רווחתה. אפילו הסצנה על הכלב שגורר את הצבי כנראה היה מבוים, הקלף שניתן כביכול למישהו זר בקהל, הביקור האחרון לפני גזר הדין שבמהלך הביקור הילדים מחבקים את הזקנה כאילו היא מוכרת להם. מיכאל עצמו טוען שהיא נראית כמו סבתה של ליזבת ואפילו יש לה שומה דומה. הארועים הללו כולם חלק מרקמה סבוכה של תחבולות שמובילות לכך שהילדים יינצלו ואף יעלו במעמדם החברתי.

העיקשות של מיכאל, שבשבילו הייתה משאלת נפש לשמר את העקרונות עד הסוף המר, הופכת ברובד הזה של הקריאה למכשול שעל ליזבת לעקוף. ברגעים האחרונים היא אף מנסה, באמצעות רמזים, לשכנעו להשתמש בקלף כדי להציל את חייו – אך הוא נשאר נאמן לעצמו, והטרגדיה האישית שלו מתקיימת במקביל להצלחתה השקטה.

כך, הסיפור כולו מתהפך: לא עוד דרמה גברית של צדק חסר פשרות, אלא כרוניקה סמויה של אישה שבחרה לפעול מאחורי הקלעים, נושאת על כתפיה את האחריות הכבדה מכל – להציל את ילדיה מההרס שזרע בעלה.

נכון, לא מצאתי עד כה אף אחד שהרגיש כמוני במהלך הקריאה אבל זה לא ממש מעניין, אם כך אני הבנתי אז אולי קלייסט רצה שמישהו יגיע לרעיון הקונספירטיבי ופחות יתמקד בצדק צדק כי ירדוף.

» ביקורות נוספות של פאוסט
» ביקורות נוספות על קולהאס ואחרים - כל הנובלות - הספריה החדשה #