ביקורת ספרותית על ביער אפל מאת רות וייר
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 28 ביולי, 2025
ע"י נצחיה


פגישות מחזור הן דבר מוזר למדי. קודם כל, לא כולם מגיעים בכלל. מגיע מי ששנות בית הספר היו שנים טובות עבורו ויש לו נוסטלגיה חיובית, ומי שיש לו תעודות מההווה שלו ויכול לנפנף בהצלחה מבחינת עיסוק או משפחה, ועדיף בשניהם גם יחד. יותר נכון אולי לומר שמי שמרגיש כישלון בחייו - אם בגלל רווקות או גירושין ואם בגלל מקצוע פחות אטרקטיבי או חלילה מובטל - ידיר רגליו מכינוסי מחזור למיניהם. הוא לא צריך שהחנון של השכבה יזרה לו מלח על הפצעים. ומי שכן מגיע מקבל לפעמים חוויה מוזרה שבה אנשים בוגרים במיטב שנותיהם חוזרים לדינמיקה ולסיטואציות של המתבגרים בני הטיפש עשרה שהם היו. זה לא משנה אם אתה עו"ד מכובד בן חמישים או אם את חברת מועצת העיר פופולרית בת שלושים וחמש, פגישת המחזור תהפוך אותכם לבני שבע עשרה. ואם פגישות מחזור הן קרינג', הרי שמסיבות טרום חתונה, כלומר מסיבות רווקים או רווקות, הם הקרינג' המוחלט. מגיעים אנשים שאין להם שום דבר במשותף מלבד הכלה, אני מתמקדת בחלק הנשי כי בו הקרינג'יות עולה, והן צריכות למצוא דרך להנות זו מחברתה של זו בלי לרצות להתאבד או לרצוח מישהו, ושיהיה בהצלחה.

אז מסיבת רווקות שהיא גם סוג של פגישת מחזור, זה הסטינג של הספר הזה. נורה, כותבת מותחנים לונדונית בת עשרים ושש מקבלת הזמנה למסיבת הרווקות של קלייר. במקום לזרוק את המייל המזמין לסל המיחזור היא סוחבת איתה חברה ושתיהן נוסעות יחד למסיבה ביער מבודד, בבית זכוכית מוזר, עם עוד מספר קטן של משתתפים, כל אחד מוזר מקודמו. ולא תגידו שנורה חברה של קלייר. למעשה ממש לא. או שיש לה נוסטלגיה לחברותן בתיכון, גם זה ממש לא. למעשה נורה עזבה את התיכון באמצע ולא שמרה על קשרים. אז למה כן? התשובה היא שנורה היא סופרת, וסופרים צריכים תמיד "חומרים" לכתוב עליהם.

יומיים מאוחר יותר נורה מתעוררת בבית חולים לאחר חבלת ראש, ויש לה משמר על החדר והאשמה ברצח. רק שעם חבלת ראש קצת קשה לזכור דברים וכך העלילה נעה הלוך ושוב מנורה המאושפזת ומנסה לברר מה בדיוק קרה, ובין התיאור של מסיבת הרווקות הנוראית שאירגנו לקלייר במקום איום ולא מתאים, וכתבו על זה כבר לפני. מעל לכל זה ספר מוזר. בלשית מטעם עצמה שהיא לא סתם סקרנית וחטטנית או נקלעה לסיטואציה או נמצאת שם מטעם השלטונות, אלא כזאת שמנסה לבדוק האם היא אשמה ובמה, ומעל לכל למה. העלילה, מהחל ועד כלה, לא סבירה אפילו אם מביאים בחשבון שכל סוגת הבלשים-מטעם-עצמם היא לא סבירה בהגדרה.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני חודש)
הספר הזה מראש מפגיש את הבחורות במקום בודד וכך הוא נוטל את העוקץ מההפתעה. אגתה כריסטי ידעה לעשות את זה הפוך. לקחת את המקום הכי תמים והכי שלו ושם לגרום לרצח. זה הרבה יותר אפקטיבי לדעתי.
נצחיה (לפני חודש)
אפרתי, תודה על תמימת הדעים
נצחיה (לפני חודש)
אולי פעם ימצאו מילה חלופית אז נשתמש בה
אפרתי (לפני חודש)
באמת ספר לא משהו.
מורי (לפני חודש)
זה ממש מבעית שמשתמשים כל כך הרבה במילה קרינג'.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ