ביקורת ספרותית על ביער אפל מאת רות וייר
ספר טוב

---

נורה שואו סופרת נוירוטית מתבודדת מקבלת הזמנה למסיבת רווקות עשר שנים לאחר שנטשה לפתע את הלימודים, חברות וכל מה שהכירה ולא הביטה מאז לאחור.
מסיבת הרווקות של החברה הכי טובה שלה דאז קלייר. מארגנת המסיבה חברתה הטובה דהיום מספרת כי היא תתתרחש בבקתת זכוכית באמצע היער.

נורה, שאז נקראה לי או בשמה המלא ליאונורה בליווי חברה נוספת מסכימה להשתתף ואז הכל הולך ומדרדר, מה שניקרא מסיבת רווקות מהגהנום.

נורה מתעוררת בבית חולים, פצועה חבולה ושוטרים שומרים על פתח חדרה. כהיא סובלת מאיבוד זכרון מנסה לאט לאט לשחזר את מה שעבר על החבורה הקטנה במהלך אותו סוף שבוע.

כבר כשהגיע נורה לבקתה הרגישה מוזר, אין קליטה בנייד, קולות, טביעות נעל ומעל הכל רובה צייד שתלוי מעל הראש, צללי העצים חודרים אל תוך בית הזכוכית, שושבינה ניירוטית ומה לא.

כל מה שיכול היה להשתבש, השתבש, סודות מהעבר צפים ועולים, ההבנה כי החתן המיועד היה החבר של נורה בנעוריה משנה את כל התמונה.
וברור יש גם רצח, מי מת? מה עולה בסופה של מסיבת הרווקות האומללה? ומה זכרה נורה בסופו של דבר.
כל זאת ועוד בספר שמתחיל קצת ככה ככה אבל הולך ומשתפר לקראת סופו.

תהנו.

» ביקורות נוספות של רונדנית
» ביקורות נוספות על ביער אפל