ביקורת ספרותית על ביער אפל מאת רות וייר
ספר מעולה

---

בגיל 26 נורה שואו היא סופרת מתח מצליחה שחיה בלונדון. יום אחד היא מקבלת הזמנה להשתתף במסיבת הרווקות של קלייר, חברתה הטובה ביותר לשעבר, לאחר 10 שנים שלא ראתה אותה. למה, אחרי עשור, קלייר הזמינה פתאום את נורה להשתתף בסופשבוע הרווקות שלה? נורה מאשרת הגעה ומוצאת את עצמה בבית מבודד באזור הכפרי האנגלי.
מלבד הדמויות האנושיות בספר יש שתי דמויות מפתח ולהן חלק מכריע בעלילה:
היער בו נמצא הבית, המדהים כל כך ביופיו ביום, הופך ריק ומאיים כשהשמש שוקעת. אין קליטה סלולרית, ואין שכנים.
בית זכוכית מודרני שנמצא עמוק ביער, מואר באור בהיר בתוך יער עמוק, כהה, שקט. מנקודת ראותו של כל מי שנמצא ביער, נראה שמי שבתוכו הוא שחקן על במה.
אני אוהבת מותחנים פסיכולגים שמשלבים עבר מעניין של הגיבור/ה יחד עם ההווה, והסופרת לאט לאט חושפת את העבר הזה, ואת היחסים בין הדמויות.
זוכרים את הימים שישבנו ליד המדורה וסיפרנו סיפורי אימה? זה מה שהזכיר לי הספר. מומלץ לקרוא, במיוחד לבד, בלילה חורפי קר וחשוך.

» ביקורות נוספות של נועה הולצר
» ביקורות נוספות על ביער אפל