ביקורת ספרותית על HHhH - המוח של הימלר עטיפה חדשה מאת לורן בינה
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 28 ביוני, 2025
ע"י מעוז


האסוציאציה שלי לספר הזה היא יצירת ה"מזרקה" של דושאן.
האם הסגנון והכתיבה הם מקוריים וראשונים/ייחודיים מסוגם? – בהחלט.
האם סגנון הכתיבה הופך את הקריאה למעניינת/נעימה יותר לקריאה ואת היצירה ל"טובה/יותר"? – בעיניי ממש לא, ההיפך, ולפי לא מעט תגובות אחרות גם בעיניי אחרים.
הנושא חשוב ומעניין וכל ספר שמזכיר לנו את מה שקרה ומי היו האנשים שהנהיגו את הרוע האולטימטיבי שידעה האנושות הוא ראוי. בוודאי כשמדובר בסיפור על התנגדות, שהיתה נדירה יחסית (לפחות באומץ שבמעשה כמו שמתואר בסיפור זה ובהשלכות שלו). גם לכתיבה שהופכת את זה לממשי (למשל הוספת דיאלוגים בדיוניים או סמי-בדיוניים, תיאורים של סיטואציות שיכולים להיות נכונים באותה מידה שלא ועוד) ולא כוללת רק תיאורים היסטוריים יבשים יש בהחלט ערך מוסף. אפשר היה להישאר ברובד הזה (ע"ע "הביתה" של אסף ענברי). התוספות של האישי של המחבר, מה שקרה לו בתהליך הכתיבה ועוד בעיניי לא בהכרח עושות חסד לספר ולסיפור כשהן "מתמזגות" עם הסיפור ופוגעות ברצף ובקוהרנטיות של הסיפור.

7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 3 חודשים)
מסכימה איתך לגבי הספר. אצלי הוא נמצא ברשימת "לא שווים ביקורת".
הוא שיעמם אותי והתיש אותי. בזכות הביקורות הטובות קראתי עד הסוף, בתקווה למשהו (שלא הגיע) שיהפוך את המגמה. אחר כך קראתי (בטעות!) ספר נוסף של הסופר, ממנו הבנתי שמדובר בסיגנונו (המאומץ והמשתדל להיות מיוחד) של הסופר.
ילד זיגזג (לפני 3 חודשים)
מסכים עם מורי, אני דווקא מאוד נהניתי מהספר.
מורי (לפני 3 חודשים)
בעיני ספר רב עוצמה. שאר ספריו האחרים קלושים.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ