יכול מאוד להיות שבכל האמור לצוויג, אני כבר פסול לעדות מכיוון שאני מודה שהתמכרתי לכתביו, לנושאים עליהם הוא כותב ולסגנונו.
"פחד" היא נובלה פסיכולוגית המתעמקת בנושאים של אשמה, בגידה וסערת הנפש. הסיפור עוקב אחר אירנה וגנר הנשואה לעו"ד אמיד ומצליח המנהלת רומן עם פסנתרן רק כדי להתייסר אחר כך על ידי מצפונה וחמור מכך, על ידי הפחד שהדבר יתגלה כאשר אישה מסתורית מתחילה לסחוט אותה לאחר שגילתה את סודה.
מדוע עשתה זאת אירנה? לצוויג הסבר פשוט: "השובע מגרה לא פחות מן הרעב, והביטחון והיציבות שבחייה עוררו בה סקרנות להרפתקה" (עמוד 18).
צוויג מתאר בצורה נפלאה את גלישתה של אירנה וגנר אל מחוזות הפארנויה, את הקונפליקט המתנהל בנפשה בין רגשי האשמה לבין כמיהתה לחופש, וכל זאת תוך בדיקה של ההשלכות של העבירה המוסרית שבצעה.
הפחד מלווה את אירנה לכל מקום, בכל רגע נתון, וכמו שכתב צוויג: "הפחד נורא מן העונש, כי העונש הוא דבר קבוע ומסוים, אם קל ואם כבד, והוא תמיד טוב יותר מן המתח המחריד והבלתי נגמר שבחוסר הידיעה".
קצר, ענייני וכתוב נפלא.


















