ביקורת ספרותית על פחד מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר טוב

---

Angst
"פחד"- 1913/1920 – מספר בנובלה המזכירה
'סרט אפל'/film noir
את משולש האוהבים בין הגיבורה אירנה וגנר,בעלה פריץ עו"ד העשיר בעל אופי אסרטיבי הפוך משל אשתו, אדוארד המאהב (נגן פסנתר) ו'הסחטנית'-
"הפעם תפסתי אותך", צעקה אליה במרץ ובקול גס. "ברור, אישה מכובדת, מה שנקרא!
לא מספיק לה גבר אחד והרבה כסף וכל מה שיש לה, צריכה גם לגנוב לבחורה מסכנה את האהוב שלה..."
(ע"מ 11).
אירנה מיד לוקחת מונית ובורחת. מקבלת מכתבים גם מהמאהב וגם מ'הסחטנית' ומחליטה לנתק כול קשר ממאהבה ולנסות לשקם את מעמדה ולחזור לנשואיה, לשלושת ילדיה, לאומנת ולאחוזה הנאה.
"אל תשקרי! הרי עקבתי אחרייך עד לקונדיטוריה".
וכשראתה את אירנה נרתעת לאחור , הוסיפה בבוז:
"הרי אין לי עבודה. פיטרו אותי מהעסק,בגלל מחסור בהזמנות, כמו שהם אומרים, ובגלל הזמנים הקשים. נו, אז עכשיו אני מנצלת את שעות הפנאי, גם נשים כמונו הולכות לטייל קצת... ממש כמו הגברות הנכבדות".
(ע"מ 26-25).
כך הנובלה "פחד" (ששמות כמו "פרנויה של אישה פוחזת" או "קנוניית נישואים" היו גם הם מתאימים והולמים את סרטי הנואר של תחילת הקולנוע, שעלילותיהם מתכתבות כעמור עם הנובלה) הופכת לסיפור סחיטה והסתרה מתמיד בין אירנה והסחטנית'. היא תסחוט ממנה מאות קורונות מדי יום, ואירנה תשלם בכדי לא להרוס את נישואיה...
בעמודים 33-32 חולמת הגיבורה שהיא בנשף והסוחטת חושפת אותה מול כולם, לאחר שקרעה את שמלתה והיא מתהלכת חשופה למחצה בהשפלה כה עמוקה.
"אתה חושב...שתמיד...תמיד רק הפחד...הוא שמונע מהאנשים להודות? זאת לא יכולה להיות...
זאת לא יכולה להיות בושה... הבושה לספר...
להתערטל בפני כל האנשים?" (ע"מ 55).
אירנה שואלת את בעלה שאלות עודות וידויים, לאחר שביתה שוברת בובה של בנה במריבה והיא נענשת. הוא סנגור המשכנע אנשים לא להתוודות בפני הדין (ומודע לנזק הפסיכולוגי והאישי עקב כך, ושווידוי פותר לרוב הכול).
"מה את רוצה ממני, סחטנית שכמוך! את עוקבת אחרי לתוך הדירה שלי. אבל לא אניח לך לענות אותי עד מוות, אני...!" (ע"מ 59).
ה'סחטנית' נוחתת אצלה בדירה, ולאחר 400 קורונות שסחטה במשך כמה ימים רוצה עוד 400 קורונות. אירנה לא יודעת מה לעשות?. ה'סחטנית' אומרת לה למכור את טבעת נישואיה. היא נופלת בפח וגם עושה את זה. ברור לכול אחד שקרא את הנובלה הדילמה המוסרית, וכן שבמקרים שכאלה להגיד את האמת יפתור את כול התסבוכת בדרך-כלל, אך לא לגיבורה אירנה שמעדיפה לציית לכופר באשר הוא. היא ממש ילדה קטנה שלא מסוגלת להתמודד עם המציאות.

נובלה מפתיעה לטובה של צוויג, תוך שעה וחצי גמעתי את כול הספר. מומלץ לחובבי צוויג, יום עצמאות שמח.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על פחד