ביקורת ספרותית על 16 סיפורים מאת סופרי המתח הגדולים בעולם - בעריכת שולמית לפיד ודרור משעני מאת מחברים שונים
ספר מעולה

---

הספר הזה היה תענוג צרוף. כל כך מענג שלא רציתי שיסתיים ואני מבקשת משני העורכים שלו שיאגדו עוד כמה אסופות כאלה. כמעט את כל הסופרים אני מכירה היטב ובאמת מדובר בעידית שבעידית, אם כי יש בהחלט עוד רבים וטובים כמותם, וזה רעיון לאסופה הבאה.

הסיפורים מופיעים בספר בסדר כרונולוגי של פרסומם, ובדרך זו מובילים את קורא ספרי המתח המיומן בדרך שבה התפתח הז'אנר האהוב ובתת הז'אנרים שהתפתחו מהענף המרכזי. רוב הסיפורים שייכים לסוגה מפני שנכתבו על ידי סופרי מתח, אבל הם בהחלט לא בנויים בדרך המקובלת לכתיבת ספר שלם. רוב רובם אינם שייכים לז'אנר הנקרא: WHO DID IT, שהוא הציר המרכזי בכל ספר מתח ראוי לשמו, וחוץ מסיפורה של אגתה כריסטי, רוב הסיפורים אינם מחולקים לשלושה חלקים מרכזיים: הפשע, החיפוש והתעייה ומציאת הפושע. המבנה שלהם שונה והוא ייחודי לכל סיפור. כמובן כולם עוסקים בפשע, אחרת לא היו נכללים באסופה הזאת, אבל כאמור, המבנה שלהם ייחודי ושונה.
או הנרי פותח את האסופה בסיפור שהתפרסם בשנת 1903 ובאמת, תחילת המאה שעברה היא ערש הולדתו של סיפור המתח, במאה התשע עשרה סיפור המתח היה נדיר הרבה יותר וארתור קונן דויל, אדגר אלן פו ווילקי קולינס אינם מופיעים באסופה זו.

מדשיאל האמט, מופיע סיפור נהדר עם בלש חסר שם. אתם מכירים כמובן את גיבורו הקבוע של האמט סם ספייד.

הסיפור של אגתה כריסטי מביאה את מיס מארפל בסיפור שלטעמי אינו מתוחכם במיוחד.

ריימונד צ'נדלר, שכמו דשיאל האמט הוא מאבי אבותיו של הבלש האמריקני הקשוח, מביא סיפור מהורהר ופואטי, כדאי לכם להכיר את פיליפ מרלו גיבורו הקבוע.

רוס מקדונלד, שכתב בעיקר על לוס אנג'לס וערי השינה שלה עם לו ארצ'ר גיבורו הקבוע, מביא סיפור מתוחכם, שבו, כרגיל, קשה לנחש מי הפושע.

פטרישיה הייסמית, המוכרת לכם כסופרת של הכישרון של מר ריפלי, מביאה סיפור שתוכו מפעפע עד ההתפרצות הבלתי נמנעת.


ג'ון לה קארה, עוסק כרגיל בסיפור המתרחש משני עבריה של גרמניה, המזרחית והמערבית שנים בטרם נפילת החומה.

רות רנדל, הסופרת הבריטית, בת דורה של פ.ד. ג'יימס, שגיבור רוב ספריה הוא המפקח הכפרי וקספורד, מביאה סיפור על פשע שכמעט בוצע ונמנע ברגע האחרון.

סו גרפטון, ששמות ספריה מתחילים באותיות האלף בית האמריקאי, מביאה סיפור מפתיע ומשעשע מאוד.

משל איאן רנקין הסקוטי, מובא סיפור מרתק ומיוחד.

גם ללי צ'ילד יש סיפור מצוין באסופה, שעוסק בג'ק ריצ'ר המוקדם בן השלושים. ג'ק ריצר אינו משתמש באגרופיו והוא מופיע רק בסוף הסיפור כגורם מפתיע.

למייקל קרייטון יש ייצוג בסיפור שונה מספריו הרגילים, העוסקים במדע בדיוני והשלכותיו המוסריות, סיפור מרושע ומעולה.

משל אלמור לנארד ישנו סיפור משעשע ומפתיע.

את מייקל פאלמר ודניאל ג'יימס פאלמר, לא הכרתי, אבל שמחתי להכיר בסיפור מתוחכם ביותר.

ג'ון גרישם, כדרכו עוסק בסיפור מתח משפטי, שמביא סיפורו של אסיר שנשפט למוות. וכמו שכבר כתבתי לא פעם, גרישם זכאי לטעמי לפרס נובל, לא ספרותי, אלא חברתי.

את הקובץ חותם סיפור מעולה של סטיבן קינג, סיפור נוגע ללב על אב הלוקה באלצהיימר והקשר בינו ובין בנו.

כשעברתי עכשיו על כל הסיפורים כדי לכתוב את הסקירה הזאת, התחשק לי לקרוא את הספר מההתחלה. שולמית לפיד כותבת הקדמה משעשעת על ספרות נמתח שהתפרסמה בישראל בשנות הארבעים והחמישים של המאה שעברה. דרור משעני כותב אחרית דבר לכל סיפור וממליץ על ספר נבחר שכתב כל סופר. בסוף האסופה הוא מביא אחרית דבר מרתקת. בנוסף להיותו של דרור משעני סופר של ספרי מתח הוא גם מרצה באוניברסיטה על הז'אנר (האהוב עלי).

קוראי ספרי מתח בוודאי יתענגו כמוני על הספר הזה, ואל שאינם קוראים, תסמכו עלי.

» ביקורות נוספות של אפרתי
» ביקורות נוספות על 16 סיפורים מאת סופרי המתח הגדולים בעולם - בעריכת שולמית לפיד ודרור משעני